קל לראות את הסתירה שמקבלת הדגשה בשל הבחירה הכפולה במילה "דברים":
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל (א א)
וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹ-נָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי (שמות ד י)
רבים נדרשו לשאלה כיצד ייתכן שמשה, כבד פה וכבד לשון, פתאום פוצח בנאום שממלא את רובו של ספר דברים?
הסבר אחד של חז״ל (דברים רבה א ז) הוא שמשה טען את טענותיו מתוך ענוותנותו, ובאמת קיבל חינוך איכותי בבית פרעה שכלל את אמנות הדיבור לפני קהל. לא ניתן לקבל את ההסבר הזה שהרי אנו רואים שה׳ קיבל את טענתו ואפילו מינה את אהרן להיות לו לפה.
הסבר אחר במאמר חז״ל (דברים רבה א א) שהתורה ריפאה את לשונו. ברצוני לאמץ את הרוח של ההסבר הזה. אני לא בטוח אם לכך התכוונו חז"ל, אבל אני מסכים איתם שבמשך 40 שנה במדבר משה עבר תהליך. 'גם מתמול גם שלשום' רומז שמשה אמנם לא הורגל לדבר לפני קהל אך אין זה מונע ממנו ללמוד ולהשתפר. כפי שציינתי, במצרים קיבל אהרן את התפקיד להיות למשה לפה, ואכן רואים לפני המכות:
וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם (שמות ד ל)
אבל כבר במכות האחרונות משה מדבר אל פרעה ואפילו בכעס. אלו דברי משה לפני פרעה לקראת מכת בכורות:
וַיֹּאמֶר משֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם … וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף (שמות יא ד-ח)
המסר עבורנו הוא לא להאמין לאבחונים מדכאים ולציונים נמוכים בבית הספר. מי שישים לעצמו מטרה – יכול להצליח, ואפילו לאחר גיל 80.
אך מצד שני אני מוכרח להוסיף, שאכן הנאום של משה לא ברור, מבולבל וקופץ לפעמים בין נושאים. עד כדי כך שלטענתי נאומו של משה לא הובן כראוי על ידי דורות על גבי דורות ולצערי, את ההסבר שלי לנאומו לא מצאתי אצל אף מפרש לפני. עצוב לי שאני לא מוצא אצל אף פרשן, ראשון או אחרון, את התובנות שנראות לי כפשט וזהו חלק קטן מתמונה גדולה שהפשט הוא במקרים רבים אבוד. עצוב לי שהמסרים החשובים שאני מגלה בנאומו של משה רבינו הוחמצו. אם 3000 שנה של חוסר הבנה אינה הוכחה לכך שאכן אין משה ״איש דברים״ אז אינני יודע מה כן. אני מזמין אתכם לקרוא את הסברי במאמר מבוא לחומש דברים (תחת פרשת דברים), נאומו של משה רבינו (פרשת ואתחנן) ומאמרים אחרים לספר דברים.