האובניים הם הכלי עליו מייצרים כלי חרס.

מה הקשר ללידה?

באמונה המצרית יש אל ושמו חְנוּם אשר יוצר בני אדם על האובניים לפני לידתם. לכן כינו המצרים את משכבה של היולדת בשעת הלידה "אובניים".

זה מוכיח שהתורה לא נכתבה בימי בית שני או בעת מאוחרת אחרת. בימי בית שני לא הכיר אדם מישראל, במיוחד אם היה הוא מלומד היודע לכתוב ונאלץ להישאר בין כותלי בית המקדש או בין כותלי ארמון מלוכה, מספיק את מנהגי המצרים הקדומים, ולמעשה גם לא את מנהגי המצרים של זמנו. הוא לא ידע איך הם השקו את השדות, איך הם אכלו לחם, איך הם הכינו לבנים מתבן, ומה היו אמונותיהם.

למעשה, אפילו מלומד שחי באותו זמן לא היה יכול להמציא אגדות ולכלול בתוכם ידע מעמיק שכזה, אלא אם מדובר בתעוד אמיתי בזמן אמת במקום התרחשות הדברים. המחקר המודרני הוא מעמיק ומסודר – והוא גם נגיש לכל אדם הודות למרשתת.

היום אנו יודעים יותר על מצרים הקדומה מאשר ידעו עליה אנשים שלא חיו בזמנה, וגם מאנשים שחיו בזמנה אך רחוק ממנה.

אגב, אמונותיהם של המצרים ידעו שינויים רבים במהלך הדורות ולא היו קבועים כלל.