כולם יודעים שיעקב נאבק עם שרו של עשו. אבל הבעיה היא שכמה שנחפש, לא נמצא שום קשר בין מאורעות הלילה לבין המפגש הגורלי עם עשו. לצורך השוואה, ה' נגלה ללבן בלילה לפני שהשיג את יעקב וכתוצאה מכך לבן מתייחס אחרת ליעקב ואף התגלות ה' ללבן הופכת לנושא מרכזי בשיחה הקשה בין לבן ליעקב. ואילו כאן, אנו לא מבחינים בהשפעה מרומזת או ישירה של המאבק הלילי על הפגישה עם עשו ביום שלמחרת. האם ייתכן שהאיש המסתורי לא היה שרו של עשו?

תחילה נסו לראות בפסוקים האם חייבים בכלל לומר שיעקב נאבק עם ישות רוחנית ולא עם איש רגיל. הנה הפסוקים (לב כה-לא):

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל
וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹקִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי

אני מסכים שאכן מדובר בשר שאינו בשר ודם… יעקב גם פגש בתחילת הפרק מחנה אלקים לו קרא מחניים ויש מספר הוכחות מהפסוקים לעיל שאין מדובר באדם מן השורה. אבל למה להניח שמדובר דווקא בשרו של עשו? אולי זהו שרו של לבן התוקף את יעקב לאחר שהעביר את התרפים? אולי זהו שר אחר לגמרי? אני חושב שלפני שזוכים בשר, צריך קודם כל להיות עם – הן עשו והן יעקב עדיין לא הגיעו לכדי "עם".

אפשר להעלות כל מיני השערות, אבל שיטתי היא לחפש תשובה בפסוקים. "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה יז.).

בפרשת ויחי מופיע כך: "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹקִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם. וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". שכם פרושו חלק (רד"ק, רס"ג). יעקב אומר ליוסף (ע"פ הרמב"ן) שכאשר ישובו לארץ, יוסף יקבל חלק נוסף כבכור, חלק אשר נלקח במלחמה מידי האמורי בחרבו ובקשתו של יעקב.

אינני זוכר אף מלחמה שיעקב ניהל ולכן לדעתי על סמך דברי יעקב ניתן לקבוע שיעקב נאבק עם שרו של העם האמורי. האמורי מופיע כעם כבר בשושלת כנען בפרשת נח (י טז) ומופיע מספר פעמים בספר בראשית כעם אשר שטחו יינתן לעם ישראל.

בהתאם להבטחתו, אכן השטח הראשון שיכבשו ישראל יהיה עבר הירדן המזרחי מידי סיחון ועוג מלכי האמורי ובשטח זה יתיישבו בני מנשה – הגלעד (על שם נכדו של מנשה, אבי כל 6 המשפחות לשבט זה). גם בני אפרים ישתלטו על שטחם של האמורי באזור עמק איילון כפי שנאמר בשופטים א לה: "וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס". אפרים ומנשה הם כמובן שני בניו של יוסף.

יהושע מתאר כך לעם ישראל (יהושע כד יא-יב): " וַתַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן … וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ". אכן על מנת להביס את מלכי האמורי לא נדרשו חרבם וקשתם של בני ישראל שכן הסבא כבר נלחם בחרבו ובקשתו וזכה בחבלי הארץ של האמורי עבור בניו.

אנו רואים שהמקום בו מתרחש המאבק בפרשתנו נמצא בליבו של שטח האמורי, ממש בין השטח של סיחון ועוג ממזרח לירדן לבין השטח של האמורי ממערב לירדן. מתקבל הרושם שאיננו בקיאים היום בחלוקת השטח בין עמי כנען, ובנוסף שיטת הלימוד משני מקורות שונים היא לפעמים כל כך חמקמקה שאני לא מוצא אף פרשן שעלה על ההסבר הזה לפני.