הרעיון במכות לא היה רק להעניש את המצרים ולהוציא אותנו ממצרים, אלא שהמצרים לבסוף ישתכנעו שה' הוא האלוקים. הפסוק שמעיד יותר מכל על כך הוא בקשתו הצנועה והמרגשת של פרעה, האב השכול, ברגע של אמת כאשר גופת בנו הדוממת מוטלת לפניו:

"וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (יב לב)

ההקשר המלא (יב ל-לב):

וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם. גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי

פרעה מקבל לבסוף כעובדה שהאלים שלו אינם מקור הברכה אלא ה'.