הדיון הארוך של אברהם מול ה' לגבי מספר הצדיקים בסדום מעלה שאלה יסודית: מה פתאום ה' מתייעץ עם בן אנוש לפני ביצוע פעולה שאינה קשורה אליו?

מי שהקשיב לקריאת התורה יבטל את השאלה הזאת בבוז. הרי התשובה מופיעה באופן מפורש. כנראה שהשאלה הזאת היא ממש מתבקשת (יחי ז-יט):

וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו

הנה קיבלנו תשובה. אין סיבה להסתיר מאברהם את תוכניתו של ה' מאחר שייצא ממנו עם גדול וכו'. ואני שואל "אז מה?" האם מצאנו התייעצות של ה' עם יצחק אבינו, יעקב אבינו או משה רבינו כאשר הגיעה העת לבצע איזו רעידת אדמה או שיטפון?

בנוסף ניתן לשאול מה יצא מדו-השיח הזה? הרי בסופו של דבר הצדיק היחיד בסדום היה לוט וזה לא היה מספיק על מנת להציל את העיר. דו השיח הוא ארוך ומייגע וה' יכול היה לומר לאברהם כבר בהתחלה שאין שם די צדיקים.

כנראה שלא הבנו נכון – לא את התשובה המופיעה בתורה, ואפילו לא את השאלה עליה נועדה לענות.

ה' אינו מתייעץ עם אברהם מפני שאכן ה' לא צריך את חוות דעתו של בן אנוש. על מנת להבין מדוע ה' דן עם אברהם בנושא סדום נצטרך להבין היטב את ההסבר שמופיע בפסוקים שהובאו לעיל.

אברהם לא סתם יהיה לעם גדול. אברהם ינחיל לבניו מסורת עמוסה המכילה את "דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". אברהם צריך ללמוד שה׳ עושה משפט בצדקה וכך יוכל להנחיל את השיטה לבניו. עם שלם לדורותיו ילמד את שיטתו החינוכית ויישם אותה. העם הזה צריך להיחשף לעובדה שה׳ שופט את העולם בצדק ולא על ידי גורל עיוור. הדיון הארוך לא נועד בשביל ה' אלא בשבילנו. אנחנו לומדים שעל בני האדם להשתמש בתבונתם – לשאוף לצדק ולשאול שאלות – אפילו את ה׳. בדרך אנחנו גם מתרשמים מענוותנותו של אברהם, מהסבלנות שלו, מהיסודיות שלו ומההיגיון שלו.

כאן המקום להסביר את הפסוקים לעיל. "ידיעה" בתנ"ך אינה מוגבלת למובנה בימינו. ״רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם״ (עמוס ג ב) רק אנחנו נבחרנו וקיבלנו מצוות – ולכן רק אנו מקבלים עונש על אי עשייתם.

ה' מסביר כאן מדוע הוא בחר באברהם. ה' אומר כך: האם אני מסתיר מאברהם את מעשי? הרי אברהם צריך ללמוד את דרך ה׳, ומיליוני בני אדם צריכים לדעת כיצד הגיב אברהם. שכן כל בחירתי באברהם והתוודעותי אליו היא על מנת שינחיל לדורות הבאים את דרך הצדק והמשפט – וכך יתקיימו הבטחותיי לאברהם בדבר עם שייצא ממנו שיביא ברכה לכל העמים.

מסר נוסף שניתן ללמוד הוא שהברכה הגדולה, התרומה של עם ישראל לעולם היא לא טכנולוגיה ולא רפואה אלא משפט צודק ומוסר. זוהי הבשורה הגדולה של עם אברהם לעולם כולו.