יעקב פותח את דבריו כך: "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (מט א). רש"י ואחרים מציינים שלכאורה יעקב לא "מספק את הסחורה". מצד שני רש"י בעצמו מביא בהמשך הפסוקים שיעקב מתנבא על דוד, שלמה, שמשון, שאול, מרדכי ואסתר ואף מפרש ששילה מרמז למלך המשיח.

הפשט הוא שלא הרי אחרית הימים של יעקב כאחרית הימים שלנו. יעקב מתאר את הנחלה לה יזכה כל שבט בארץ כעבור כ-250 שנים (לפי הדעה המינימלית) ולעניות דעתי גם 250 שנים זה "אחרית הימים" והכל יחסי. דעה זו מתאימה להסברי רש"י שיעקב מתייחס לנחלת הארץ: מדוע לא זכה ראובן לקבל פי שניים כבכור, מדוע שמעון ולוי לא יזכו בנחלה, כיצד נחלת יהודה תהיה עשירה ביין, זבולון ישכון על חוף הים, בנחלת אשר זיתים ולנפתלי בקעות. נושא הנחלה הוא המעניין את השבטים בפטירת יעקב וזוהי ירושתו לבניו.