בנסיון לפייס את דתן ואבירם שולח משה לקרוא להם. תגובתם בלתי מובנת (טז יב-יד):

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה. הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר. אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה

ננסה להסביר את דבריהם.

לדעתי באיזכור הראשון של "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ" דתן ואבירם מתייחסים בציניות ובהתרסה מכוונת לארץ מצרים. מאחר שאנו נמצאים לאחר חטא המרגלים, דתן ואבירם טוענים שבמקום להביא את העם לארץ זבת חלב ודבש הרי שמשה עשה בדיוק את ההיפך – הוציא את העם מארץ שפע לארץ מות.

"הַמְעַט" פירושו – לא מספיק ש… (ה"א השאלה): לא מספיק שמשה אינו דואג לרווחת העם הוא גם הפך את עצמו לשר ומושל?

ניקור עיניים היא פעולה המבטאת הוכחת שיעבוד של מושל על נתין. מספר דוגמאות לכך:

וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים (שופטים טז כא)

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל (שמואל א יא ב)

וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל (מלכים ב כה ז)

"הָאֲנָשִׁים הָהֵם" – לדעתי כאן הם מדברים על עצמם בלשון סגי נהור, כלומר – האם תנקר את עינינו כדי להוכיח את שליטך בנו? לא ניענה להזמנתך ונעלה אליך ונוכיח בכך שאנו מקבלים את מרותך!

מבנה תשובתם:

לֹא נַעֲלֶה!

הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר

כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?

אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם

הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר?

לֹא נַעֲלֶה!