בפרשיית קרבן התמיד שקוראים בכל ראש חודש יש אזכור להר סיני (במדבר כח ד-ח):

אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם … עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה' … וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.

רש"י מסביר שהקשר להר סיני מופיע בפרשתנו לגבי שבעת ימי המילואים (כט ל-מא):

שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן … וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח … שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם … שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ … וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם … כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה'.

תובנה: אזכור קרבן התמיד אצלנו מופיע רק בהקשר של שבעת ימי המילואים. תיאור הקרבנות אינו חלק מתאור המשכן וכליו בפרשתנו.
אני ממשיך ממש לפסוק שלאחר מכן, ואם נמשיך את הקו, לפנינו פסוקי הסבר חשובים, וקל לפספס שהם מתארים את מה שיקרה לאחר שבעת ימי המילואים – ביום השמיני (כט מב-מו):

מב-מג עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם. וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

שנאמר: וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' … וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם (ויקרא ט כג-כד)

המשך מג וְנִקְדָּשׁ בִּכְבֹדִי.

שנאמר: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן (ויקרא י ג)

ולבסוף, התוצאה המיוחלת של שבעת ימי המילואים והיום השמיני:

מה-מו וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקִים. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיהֶם