תהלים מה הוא שיר מזמור המהלל ומשבח את המלך. המלך נאה. הוא מנצח את אויביו. הוא אוהב צדק. ואז מגיע הקטע הבא (פסוקים י-טז):

בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר:
שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ:
וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ:
וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם:
כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ:
לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ:
תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבוֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ

למלך יש שגל לימינו. מתואר כאן כיצד בת של מלך אחר נשלחת אל המלך להיות אחת מנשותיו. עליה לשכוח את בית אביה ולקבל בהכנעה את אדוניה החדש. יופיה מוצג לראווה לעיני עשירי העם כאשר הפמליה (כבוּדה בשורוק!) ונערותיה הבתולות מובלות פנימה אל היכל המלך, לבושה במשבצות זהב, בשמחה ובגיל.

במזמור זה אין כבוד אלא למלך, כאשר בת המלך אינה ספונה בבית פנימה אלא היא מגיעה מן החוץ ובדרך היא מוצגת לעיני כל. במזמור זה בחרו לשבח ולהלל את המלך תוך רמיסת כבוד הנשים באשר הן. לצערנו כך היה היחס לנשים פעם, אבל לקיחת המלים שבכותרת מתוך מזמור שכזה והוצאתו מהקשרו הינו מעשה ציני להחריד.