הנחת תפילין היא אחת מהפעולות שנראות מוזרות לצופה מבחוץ, אולי כמו נטילת לולב וחביטת ערבות. מי שלמד את הגמרא (בבלי מנחות לה.) אולי הרגיש שלא בנח שכל פרטי הלכות תפילין אינן מופיעות בפסוקים אלא הם ״הלכה למשה מסיני״. האם ניתן להסיק שיש להניח תפילין מתוך פשט הפסוקים?

אחד המקורות לתפילין נמצא בפרשתנו בדברי משה לבני ישראל (יג ח-טז):

…וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ … וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי … עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם

רשב”ם נחשב פשטן וכך הוא כותב על פסוק ט:

לאות על ידך – לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך. כעין שימני כחותם על לבך

אנו רואים מצד הפשט, לכאורה, שמדובר כאן ברעיון בלבד שעלינו לקבוע לעצמנו אות וזכרון שה' הוציא אותנו ממצרים – ולא מצוה מעשית כמו תפילין. אבל כדי לקבל את התמונה המלאה נחפש היכן מופיעים הדברים בדברי ה' למשה. על מנת שלא לחזור על דברים פעמיים, חלק מהפרטים מופיעים בדברי ה' אל משה, וחלק אחר בדברי משה אל העם. כך מופיעים האות והזכרון בדברי ה׳ אל משה (יב יג-יד):

וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ

כמו שכאן האות הוא דבר ברור ומוחשי, כך גם בציווי של משה אל העם. גם אותות אחרים המופיעים בתורה הם מוחשיים (הקשת בענן, ברית מילה, שמירת השבת, מחתות השרופים, מטה אהרן שפרח). תפקיד האות על היד לציין את חוזק היד של ה' בהכותו את מצרים, ועל כן מניחים את התפילין של יד על השריר של היד. הטוטפת בין העיניים מציינת את הזיכרון לדורות ולכן התפילין של ראש מונחות על הראש כנגד בין העיניים. התפילין הן אמצעי המחשה והן נועדו כתזכורת לדבר ה' – לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם.

כאן המקום לציין שבמערות קומראן נמצאו זוג תפילין שתוארכו לשלהי ימי בית שני, כ-500 שנה לפני ימי כתיבת הגמרא. מפליא כמה דומות התפילין הקדומות האלו לתפילין הנהוגות היום. בשנת תשע"ד נמצאו גם תפילין זעירות מימי מרד בר כוכבא.