וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ (א יד)
בעברית מודרנית קשה לנו להבין את המילה "בהם".
המשפט מתבהר אם נזכור שהיחס לעבד בימים עברו היה לצערנו כמו היחס לבהמות. בפרשת 'עגלה ערופה' נאמר שדרושה: "עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ" (דברים כא ג), ולגבי עבד כנעני נאמר: "לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" (ויקרא כה מו). עבדים הם רכוש ועובדים 'בהם'.
נאמר בפסוק לעיל שכאשר עבדו בבני ישראל, היה זה בפרך.