מאוד קשה לכתוב דבר תורה לפרשות תרומה ותצוה. ה-"אקשן" החל מתחילת הספר עם הולדתו של משה, נבנה בהמשך עם המכות במצרים, יציאת מצרים וקריעת ים סוף –  והגיע לשיא במעמד הר-סיני. לאחר מכן כל הפרשות העוסקות בבניית המשכן כוללות רשימות ארוכות שחוזרות שוב ושוב.

אבל הרמב"ן, בהקדמתו לספר שמות, מלמד אותנו שההסתכלות שלנו אינה נכונה. הרי מדוע מוקדשים כל כך הרבה פרקים למשכן? מדוע כאשר משה עולה להר-סיני, מה שהוא לומד שם ישירות מפי ה' זה איך לבנות את המשכן?

הרמב"ן מסביר ששיאו של ספר שמות איננו ביציאת מצרים, גם לא בקריעת ים-סוף ואפילו לא במעמד הר סיני. כל אלו הם אירועים חד פעמיים. הקמת המשכן והשכנת כבוד ה' בתוכו הוא האירוע המכונן, השיא של הספר, אירוע שהתמשך לאורך כל שנות הנדודים במדבר – ובעצם המשיך ללא הפסקה עוד 400 שנה עד להחלפת המשכן בבית המקדש. לפי גישה זו הספר ממשיך לטפס אל עבר שיא שנמצא ממש בפסוקיו האחרונים – וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן (מ לד).

מדוע אנחנו לא חשים כך בקריאת התורה? אמשיל זאת לחתונה. בכל סרט עם רומן השיא של העלילה הוא טקס החתונה. אבל כולנו יודעים שהשיא האמיתי איננו בטקס החתונה אלא בחיים המשותפים, בהקמת הבית המשותף, בהתרחבות המשפחה. אבל חלק זה בעלילה אינו מצטלם היטב לסרט.

חשיבות נוספת למעשה המשכן היא שאם עד למעמד הר סיני היו בני ישראל פאסיביים – הרי שעכשיו הגיע הזמן להשקיע – ועם כל הלב. אכן אנו רואים שתרמו למשכן "כֹּל נְדִיב לִבּוֹ" (לה ה), עסקו במלאכה "כָל חֲכַם לֵב" (לה י), "וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב" (לה כה). הלב חוזר שוב ושוב – הוא מופיע 14 פעמים בפרקים לה-לו העוסקים בתרומה למשכן ובעשייה המאומצת עד להקמתו!

הרי יכלה התורה לכתוב ״נדיב״ במקום ״נדיב-לב״ וכן ״חכם״ במקום ״חכם-לב״. בנוסף הרי כולנו יודעים שהלב הוא משאבה ולא מרכז של חשיבה או רגש. אבל כאשר אדם מצביע על עצמו הוא מצביע על מפתח הלב. משמעות המילה ״לב״ בתורה איננה המשאבה אלא ״מרכז״ או ״פְּנים״, כמו בביטויים ׳לב העניין׳ או ׳לב המחלוקת׳, או בפסוקים ״וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם״ (דברים ד יא), ״קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם״ (טו ח). התורה הוסיפה את המילה לב כדי לציין את המסירות של בני ישראל במאמץ שנדרש למעשה המשכן ואת דבקותם במשימה.

אז גם בחיינו, בכל אירוע חד פעמי ומכונן – נשים לב שהאירוע עצמו הוא רגע קצר של שינוי משמעותי – והעיקר הוא איך אנחנו ממשיכים הלאה: איך אנחנו משקיעים ממרצינו וממאודנו – את כל הלב – כדי לבנות נכון את העתיד שהאירוע הנוכחי פותח עבורנו.