משלי יג כד
הבנת החצי הזה של הפסוק נכונה…
מסופר על פרופסור דגול לפסיכולוגיה שבהרצאתו לתלמידיו הסביר שאין להפעיל עונש פיזי בחינוך הילדים. "אני מעיד על עצמי", אמר בהרצאה, "שמעולם לא הרמתי יד כנגד אף אחד מילדי – אלא אם כן היה זאת לצורך הגנה עצמית"…
…אך חצי פסוק זה הוצא מהקשרו, וללא ההמשך הפסוק יוצא שהעונש הפיזי הוא ההמלצה היחידה. הפסוק השלם הוא:
"חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר".
רלב"ג מסביר:
חושך שבטו. מי שהוא מונע שבטו מהכות בנו ליסרו הוא שונאו כי מפני זה יהיה באין מוסר
ומי שהוא אוהבו שחרו מוסר בקטנותו לחנכו במוסר על פי דרכו
אכן יש לייסר את הבן שאינו הולך בתלם, אך מי שבאמת אוהב את בנו – כבר לימדו מוסר עוד משחר קטנותו (על פי דרכו כלומר בתחילת דרכו) ולא מגיע לידי כך!
וזהו, רבותי, פשט!
התנ"ך הוא ספר עם עומק שמיועד לאנשים אינטליגנטיים. פשט זה לא טיפש.
תוכל להוסיף את ההקשר שבו דיבר הפרופסור? האם הוא התייחס לפסוק? לא ברור אם כן או לא, ולכן יש אי בהירות סביב הטעות הנפוצה אשר אתה טוען שקיים.
המובאה לגבי הפרופסור היא אנקדוטה בלי קשר לפסוק. הטעות הנפוצה היא שדברי משלי מהללים עונש פיזי- כאשר למעשה בתוך דברי משלי יש גם את הפתרון המועדף ללא עונש פיזי.