כי האדם עץ השדה

"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" (כ יט). פעם אמר לי חבר שהפשט הידוע של פסוק זה הוא כמובן שהאדם דומה לעץ והעץ לאדם. הסברתי לו שהפשט הוא בדיוק להיפך ומדובר בשאלה רטורית. הוא טען שלא כך אומרים המפרשים. אז הנה מספר מפרשים שחולקים על הפירוש "הידוע":

אונקלוס: אֲרֵי לָא כַאֲנָשָׁא אִילַן חַקְלָא לְמֵיעַל מְקָדָמָךְ בִּצְיָרָא (כי לא כאנשים אילן השדה להיכנס מפניך במצור).

תרגום יונתן: אֲרוּם לָא כְּבַר נַשׁ אִילָן דְּאַנְפֵּי בָרָא לִמְטַמְרָא מִקָּמֵיכוֹן בִּצְיָירָא (כי לא כבן אנוש אילן שבשדה להיסתר מלפניך במצור)

רש"י: כי האדם עץ השדה. הרי כי משמש בלשון דלמא, שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר? למה תשחיתנו?

שפתי חכמים: …שמא אתה סבור שגם עץ השדה כך – שאם כרתו, ששאר אילנות יריאים מפניך להכנס בתוך המצור כאנשי העיר ומאחר שאינו כן למה תשחיתנו?

אברבנאל: המלחמה אין ראוי שתעשה לעצים, רק לאנשים. כי אין ראוי לגיבור שיתעצם להילחם נגד החלש. וזהו ואותו לא תכרות, שהוא עץ ואין לו ידים להלחם. כי האדם עץ השדה, רוצה לומר האם האדם עץ השדה [הוא] להיכנס מפניך במצור מאימתך, אשר בעבור זה תשחיתהו? אינו כן, כי עץ השדה אינו אדם שיבוא במצור. לכן אין ראוי שתכרתהו.

רלב"ג: רוצה לומר האם עץ השדה הוא אדם שיוכל להיות נכנס מפני אימתך תוך העיר בסיבת המצור שאתה צר עליה?

אבן עזרא: …ומדקדק גדול ספרדי אמר כי חסר ה"א וכן הוא: הכי האדם עץ השדה? … לא תשחית עץ פרי כי איננו כבני אדם שיוכל לברוח מפניך.

אמנם אבן עזרא שולל פירוש זה אך לא נזלזל במדקדק הגדול מספרד! אני אוהב את הדיוק ש-"לבוא מפניך" זה שהעץ אינו יכול לקום ולברוח מפניך כדרך שאנו מאפשרים לאנשים לברוח מן העיר על ידי השארת רוח אחת פתוחה. השאלה הרטורית היא לא רק שבסופו של דבר מלחמתנו איננה נגד העצים והאבנים, אלא גם לציין את חוסר הצדק שהרי לעץ השדה אין אפשרות להרים את רגליו ולברוח: וכי עץ השדה הוא כמו האדם היכול לברוח מפניך במצור?

לאחר כל אלו נסו לקרוא את הפסוק בהבנה "המקובלת" ותראו שזה פשוט לא הפשט.

 

היה מעניין? אפשר לקבל דבר תורה שבועי בוואטסאפ! פרטים

5 thoughts on “כי האדם עץ השדה”

  1. מעניין , דברי הפרשנים ,
    ממה שאני מבין כל דבר בבריאה הוא בפנימיות שלו עץ – גם הדומם, הצומח , החי והמדבר – העץ הוא מהות פנימית שממנה מקבל הדבר את חיותו , אם נמשיך ונפתח את המילה הזו נגיע לעצמי/עצמיות כלומר הפנימיות של הדבר , ואז יותר קל לחזור למשפט הפתיחה – העץ נותן לך את החיים , פירות ברמה פיזית , חיות ברמה פנימית ולכן אל תשחית את הפנימיות .
    תודה לך על כל המאמרים וחומר המחשבה , שבת מבורכת, עופר.

    1. הי עופר,
      אני משתדל להביא את הפשט. מעבר לפשט אפשר ללכת להרבה כוונים יצירתיים- רק לא לשכוח שבסוף אין המקרא יוצא מידי פשוטו. כלומר, הפשט הוא הבסיס, השאר זה קישוטים.

  2. פירוש הגיוני, אבל צריך הסבר מדוע לא כתוב בדרך ההשוואה ההגיונית יותר "וכי עץ השדה אדם לבא מפניך במצור?"

    1. שלום חייט,
      אני שמח שהפירוש נראה לך הגיוני. פעמים רבות אני משתדל לשאול את השאלה המתבקשת- למה הפשט מסתתר מאחורי ניסוח מעורפל, או מדוע נבחרו מלים מבלבלות. אני מזכיר שאני לא פוסל שיש גם דרש, רמז וסוד. עם זאת צריך לזכור שהנוסח נכתב לפני כמה אלפי שנים וללא סימני פיסוק, כל שיתכן שקורא מלפני הרבה שנים היה קורא את הפשט בקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *