יש דעות רבות במפרשים מה הכוונה בביטוי "ארץ זבת חלב ודבש". רוב האנשים חושבים על חלב פרה ודבש דבורים. אבל ביות דבורים הגיע לאזורנו יותר מאוחר. דבש דבורים היה רק מדבורי בר ונקרא "יערת דבש".

יש המפרשים שחלב ודבש מופיעים בשבעת המינים ואז חלב הוא יין לבן ודבש הוא דבש התאנה. הסבר זה מתאים אולי לתאנה אבל היין תמיד מופיע במקרא בשם גפן.

מצאתי סקירה של אהוד רוסט שם הוא מגיע למסקנה מעניינת שמשמעות הביטוי איננה לפירות מסויימים אלא: "ארץ שפירותיה שמנים כחלב ומתוקים כדבש".

תימוכים להסבר זה:

1. אכן מצרים ענייה בפירות. בגעגועי העם למצרים תמיד מופיעה רשימה של ירקות.
2. המרגלים אמרו "וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ" (יג כז) והם הביאו פירות כהוכחה, ביניהם רימונים.
3. דתן ואבירם תוקפים את משה: "אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם" (טז יד) – הרי שדבש וחלב מקורם בשדה ובכרם.
4. "כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן" (יח יב). הפשט הוא חלב=מובחר. אבל רואים שיש שייכות לחלב לגבי פירות שונים. כמו כן המובחר בפירות הוא שהם שמנים כמו חֵלֶב.
5. "מה צבי זה קל לאכול מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לאכול מכל הארצות, או קלים לא יהיו שמנים? תלמוד לומר: ארץ זבת חלב ודבש, שמנים כחלב ומתוקים כדבש" (ספרי דברים פיסקא לז)
6. "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ" (דברים ו ג) – "אֲרַע דְּפֵירָהָא שְׁמֵינִין כַּחֲלָב וְחַלְיָין כִּדְבָשׁ" (חליין=מתוק) (תרגום יונתן שם)