בתוך גיא ההריגה של גזרות פרעה מאירה דמותן של מספר נשים: המיילדות ובת פרעה.
ההגיון מחייב שהמיילדות היו מצריות (אברבנאל, וכן אבן עזרא, ספורנו וכלי יקר) שכן פרעה לא היה מצפה מעבריות להוציא לפועל את גזירתו – ובטח שלא היה מקבל את תירוצן. אופן הצגת התירוץ לפרעה מרמז שהן מצריות כמוהו ויכולות להעמיד פנים שהן מדברות על העבריות באופן מתנשא ומבזה שהעבריות הן ברמת החיות ואינן זקוקות לעזרה: "כִּי חָיוֹת הֵנָּה" (א יט), ולא: "כי חיות הננו". בביטוי "הַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת" (א טו) הכוונה היא "המיילדות את העבריות" (כלי יקר).
התגמול שמקבלות המיילדות נראה תמוה: "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" (א כא), שכן ה' אינו נוהג לבנות בתים. ניתן להסביר בפשטות ש-"בתים" איננו בית פיזי אלא ייחוס משפחתי המופיע כביטוי נפוץ במקרא: בית יעקב, בית לוי, בית יוסף, בית אהרן, בית עלי, בית דוד ועוד רבים, וגם אצל נוכרים: בית אבימלך ובית פרעה. בחליצה רואים שאפילו בבית שעניינו ייחוס משפחתי שייך לשון עשיה או בנין: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו" (דברים כה ט). פרוש רש"י, שהכוונה לבתי כהונה, לויה ומלכות תומך ברעיון של הסבר זה. ר' יוסף דב סולובייצ'יק, ראש ישיבת בריסק מסביר שמאחר שגזירת פרעה לא נועדה להכחיד את עם ישראל אך כן היה ביכולתה לסיים את הייחוס לשבטים הנקבע לפי האב – לכן זוהי מידה כנגד מידה שתתחיל מן המיילדות שושלת מצרית מיוחסת.
הסיבה המובאת להחייאת הילדים היא: "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקִים" (א יז). יראת אלקים אצל נוכרים קשורה לאיסור רצח (ע"פ אבי מורי אפרים חמיאל בספרו לדעת תורה). אברהם אומר לאבימלך מלך גרר: "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (בראשית כ יא). כאשר יוסף, המתחזה למצרי, משנה את דעתו כלפי האחים ומחליט להשאיר רק אח אחד בכלא במקום לשלוח רק אח אחד להביא את בנימין הוא למעשה מציל את משפחותיהם מרעב ואת אביו משברון לב. כך הוא מנמק את החלטתו: "זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא" (בראשית מב יח). כמו כן, לדעת רוב המפרשים (רש"י, אבן עזרא) עמלק המזנב בישראל מתואר כ- "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים" (דברים כה יח).
דמות נוספת שמאירה בפרשתנו היא בת פרעה: "וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה" (ב ו). חמלתה של בת פרעה מהווה ניגוד מוחלט לגזירותיו האכזריות של אביה. בהצגת בת פרעה והמיילדות, אור קטן ועקשן בתוך ים של חושך, חושפת אותנו התורה אל דמותן המזהירה של חסידי אומות העולם.
מעטים ויוצאי דופן הם האנשים המסוגלים לחרוג מהמוסכמה החברתית הנוחה ולראות את הפסול בנוהג המקובל. אנשים אלה מסכנים את נפשם בהצלת נפשות מתוך אמונה עמוקה ומוסריות איתנה. האם גם אנו ביניהם? האם גם אנו מסוגלים לראות את האכזריות שסביבנו ולעמוד בבדידות ובעוז מול הסחף של החברה?
*
פרשת שמות היא פרשתן של הנשים. חז"ל מציינים במקומות רבים את תפקידן החשוב של הנשים בגאולת ישראל בכל הדורות, ומעניין שבפרשתנו מזהירה במיוחד דמותן של הנכריות שביניהן. כאשר יש זמנים קשים – אלו הן הנשים שמגלות את הנחישות, התושיה, המוסר הפנימי והאינטואיציה האמהית לראות מעבר להווה הקשה ולדאוג לעתידו של עם ישראל, לשמור את גחלת הקיום של העם ולהביא את גאולתו.