טקס עגלה ערופה מתבצע כאשר נמצא הרוג בשדה ולא ידוע מי רצחו. מי שיעיין בפרשייה ימצא התייחסות מוזרה אל הלויים ואל הכהנים:
וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע (כא ה)
פרשיית עגלה ערופה הינה חלק מרשימת המצוות בפרשות ראה-שופטים-כי תצא-כי תבוא וניתן לראות שההתייחסות המוזרה ללויים חוזרת מספר פעמים בתוך רשימת המצוות הזו. נראה מספר דוגמאות: "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם" (יב יב). למה צריך להעיר את העובדה הידועה שלשבט לוי אין נחלה? ושוב: "וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ" (יד כז), וכעבור רק 2 פסוקים: "וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ" (יד כט). כמו כן מספר פעמים יש התייחסות אל "הכהנים הלויים" – למשל: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (יז ט).
נוכל להבין את התופעה אם ניזכר שאת רשימת המצוות הזו קיבל משה בהר סיני עוד לפני חטא העגל, כפי שהסביר משה: "וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל … וַתֹּאמְרוּ … לָמָּה נָמוּת … וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי … הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ … לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם. וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ" (ה כ-כח). לפני חטא העגל יועדו הבכורות לשמש בתפקיד כהנים – ולאחר חטא העגל עבר התפקיד לשבט לוי. בעקבות שינוי זה היה צורך לערוך שינויים ברשימת המצוות ולבצע התאמות לשוניות. שבט לוי התווסף בכל מקום שמוזכרים היתום והאלמנה – ביחד עם הערה שמסכנותם נובעת מכך שהם מחוסרי נחלה. כמו כן כל מקום שהיה כתוב בו קודם כהנים והכוונה היתה לבכורות – התווספה המילה הלויים לצורך הבהרה. לשינוי יש השלכה מעשית בפרשיית עגלה ערופה: במקור הצטרפו אל זקני העיר הקרובה גם כהנים (בכורות) מאותה העיר. לאחר השינוי יש צורך להזמין לטקס כהנים מאחת מערי הלוויים. יוצא שגם בפרשיית עגלה ערופה ההתייחסות לכהנים יצאה מוזרה מבחינה לשונית, ובנוסף, מאחר שקשה להבין מהו תפקידם, התווסף הסבר מדוע בכלל יש צורך להזמינם לארוע.
כנראה במקור הבכורות מבני העיר הצטרפו לזקנים ברחיצת הידיים ואמירת "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ" וכו', אולם לאחר השינוי הכהנים אמנם נדרשים להשתתף במעמד אולם הם יכולים להצטרף רק לאמירת התפילה "כַּפֵּר" וכו'