בפרשתנו אנו פוגשים שוב את חוּר:
"וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם" (כד יד)
כתבתי "שוב" בגלל שחור כבר הופיע בעבר, וכמו אצלנו, גם אז ראינו שחור הוא חשוב ביותר ושמו הוזכר גם אז בנשימה אחת עם אהרן:
"וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ משֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (יז י-יב)
הבעיה היא שאמנם אהרן וחור קיבלו תפקיד משותף, אך כאשר ניקהל העם לעשות את חטא העגל – אהרן מטפל בעניינים ואילו חור פשוט איננו. אני מכיר את מדרש חז"ל שחור נהרג כאשר ניסה להתנגד לחטא העגל – אבל קשה להסביר מדוע אין זכר לדברים אלה בכתובים.
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (לב א)
השאלה מתחדדת כאשר אנו מבחינים שלא רק שחור לא עוזר לאהרן להתמודד מול העם בחטא העגל – חור נעלם לגמרי. הוא אינו מופיע עוד בכל התורה כאילו בלע אותו חור שחור. אזכור שמו בהמשך מגיע שלוש פעמים רק בזכות נכדו:
"רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" (לא ב)
אם נרצה לדעת מי הוא חור אז נוכל להתחקות אחר אילן היוחסין בספר דברי הימים. נתחיל מיהודה שהוליד את פרץ מתמר, ונמשיך עם פרץ שהוליד את חצרון. חצרון בצעירותו עוד היה בין 70 יורדי מצרים. חצרון הוליד את כלב. אין להתבלבל בין כלב בן חצרון, שודאי מת שנים ארוכות לפני יציאת מצרים, לבין כלב בן יפונה שהיה בן 40 כאשר הצטרף לתרים את הארץ (ראו יהושע יד ז) – אף ששניהם ממשפחת פרץ. הנה בדברי הימים אנו מוצאים:
"וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן … וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר. וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל" (דברי הימים א ב יח-כ)
גם אפרת מתה מזמן כך שאין קשר בינה לבין מרים, ואם חור הוא נכדו של חצרון הוא ודאי זקן מאד – ובהחלט משתייך אל "הזקנים".
חידת היעלמותו של חור הפריעה לי זמן רב, ואז נתקלתי בפסוקים שמופיעים לאחר חטא העגל (לב לא-לג):
וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר … וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי
כתוב כאן במפורש שיש כאן מישהו שחטא במסגרת חטא העגל – ושמו נמחק מספר התורה. נחזור שוב לפסוק הבעייתי:
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (לב א)
אנחנו יודעים שחור נמצא שם, שהרי משה מינה אותו אחראי. אם העם לא פונה אליו אז נשארת רק האפשרות שהוא פונה ביחד עם העם אל אהרן. העם כנראה הפעיל לחץ במשך זמן רב. חור כנראה "התקפל" בשלב מוקדם יותר – ובהמשך הצטרף להפעיל לחץ על אהרן. ניתן להסביר שמרגע שהצטרף חור לחוטאים שמו נמחק, וכך אינו מופיע בחטא העגל – וכנראה הוא מצא את מותו בעקבות חטאו.
ייתכן שמסקנתי אינה נכונה, אלא שאז מתבקש להזכיר את חור ולציין מה קרה לו.
המסר שלנו הוא לשני כוונים. אנו רואים שחור היה ברמה גבוהה, הוא נמנה עם הזקנים ומשה סמך עליו – ובכל זאת "אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ" (אבות ב ד). מצד שני, גם אם חור נכשל, הרי שבזכות נכדו זכה לא רק ששמו יופיע בתורה עוד שלוש פעמים – והרי יכלה התורה לכתוב רק "בצלאל בן אורי" – אלא שאיזכורים אלה הם לטובה שהרי חינוכו של בצלאל ודאי נזקף לזכות סבו.
*
הערה לגבי השם "כלב". תהיתי רבות מי ייתן לבנו את השם "כלב" המופיע מספר פעמים בשושלת משפחת פרץ, וכאשר חיפשתי את הקשר המשפחתי של חור נתקלתי בעוד כמה שמות "מעניינים" במשפחתו של פרץ: אתנן (בן אשחור, כנראה אח של חור) ומחיר (בן כלוב אח של שוחה). אלה קישרו אותי לפסוק הבא:
"לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כג יט)
בפסוק זה מופיע כמובן גם הכלב. בלקחם שמות לילדיהם מפסוק זה רומזים בני משפחת פרץ למעשיה של תמר סבתם רבת התושיה אשר הביאו להולדת שושלתם. בנוסף ייתכן, שכמו ש-"כלב" הפך לפעמים ל-"כלוב" – כך "מחיר" הפך לפעמים ל-"חור".
ואם כבר… דודו של מחיר נקרא שוחה, אחיו הוא צרת, שניהם מרומזים בפסוק:
"כִּי שׁוּחָה עֲמוּקָּה זוֹנָה וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה" (משלי כג כז)
אגב, רואים מכאן שאמנם נכתב ספר משלי על ידי שלמה בן דוד (כך מופיע בפתיחת הספר), אולם לפחות חלק מן המשלים עתיקים הם, כפי שמשתמע גם מקהלת (יב ט): "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה".
מאמר מעניין ניצן תודה סיקרנת וחיפשתי עוד מקורות על חור מצאתי דברים של הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה :הגמרא בסנהדרין שם, דנה בפסוק: 'בוצע ברך נאץ ה'" (תהילים, י', ג'), העוסק בפשרה, ומספרת הגמרא, כי חור ניסה להניא את בני ישראל מליצור את העגל ועמד נגדם בחירוף נפש. בני ישראל, שהיו מצויים באקסטאזה נוראית, הרגו את חור בשל התנגדותו החריפה לדרישתם. אהרון הכהן צופה באותו מעמד נוראי ומחליט להיענות לבקשתם של בני ישראל וליצור עבורם את העגל. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, שאהרון יודע, שבמידה ובני ישראל יהרגו גם אותו, אזי יתקיים בהם הפסוק: 'אם ייהרג במקדש ה' כהן ונביא' (איכה, ב', כ') ולא תהיה יותר תקומה, חלילה, לעם ישראל. לכן, אהרון מחליט להיענות לבקשת בני ישראל וליצור את העגל.
לענייננו, אנו רואים שחור הנביא, בנה של מרים, עמד כנגד העם בחירוף נפש וממש מסר את נפשו על קידוש השם, כדי שתכניתם של בני ישראל ביצירת העגל, לא תצא אל הפועל.
כדי להשלים את העניין, חשוב לציין, כי חז"ל מוצאים קשר ברור, בין בניית המשכן לבין חטא העגל:
במדרש תנחומא, פרק ח' כתוב:
"… ובו ביום אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', כדי שידעו כל האומות, שנתכפר להם על מעשה העגל… אמר הקדוש ברוך הוא: יבוא זהב שבמשכן ויכפר על הזהב שנעשה בו העגל".
עיקר בניית המשכן, אפוא, היה לכפר על חטא העגל.
נראה א"כ, כי כיוון שעל פי חז"ל ראינו, שבניין המשכן בא כדי לכפר על חטא העגל, הרי דבר ברור ומתבקש הוא, כי דווקא בצלאל בן אורי בן חור, נבחר להיות האדריכל והבנאי הראשי של המשכן, שהרי אין מתאים יותר מבצלאל לתקן את חטא העגל באופן המושלם ביותר, כיוון שהוא מהווה שליח של סבו – חור – שעמד בחירוף נפש, כדי לסכל את יצירת העגל. זוהי, כמובן, גם הסיבה להזכרת שמו של חור בהקשר של בצלאל.
להשלמת התמונה, חשוב לדעת, כי חז"ל מוסרים לנו כי חור היה בנם של מרים וכלב בן יפונה.
כלב בן יפונה, כזכור לכולנו, ג"כ עומד בחירוף נפש, יחד עם יהושע בן נון, בחזרתם עם המרגלים מארץ ישראל. כלב עומד מול שאר עשרת המרגלים, משתיק את העם ואומר לכל בני ישראל, מה שהיה מאוד לא פופולארי לשמוע: 'טובה הארץ מאוד מאוד' (במדבר, י"ד, ז').
א"כ, בצלאל בן אורי, הינו הנכד של חור והנין של כלב בן יפונה, שעמדו שניהם בחירוף נפש כדי להשמיע את דבר ה', כנגד המון העם שעמד לבצע שני חטאים גדולים מאוד: חטא העגל וחטא המרגלים.
לכן, ברור מדוע משה ואהרון אינם נבחרים לתפקיד בנאי המשכן. דווקא בצלאל הוא המתאים ביותר לתפקיד בניית המשכן, שבאה לכפר באופן המושלם ביותר, על חטא העגל."
שלום שרי ותודה על תגובתך.
אכן מדרשי חז״ל משופעים בסיפורים אך אלו מהווים מקצוע בתורה ששמו ״מדרש״. אני מנסה להתמקד בצד של התורה שנקרא ״פשט״.
חבל שכולנו בקיאים מאד במקצוע המדרש וחסרים מאד בקריאת פשט התורה. כנגד כל מדרש יש מדרש שמספר סיפור סותר. המדרש איננו תחליף ואיננו משלים לספר התורה שאין להוסיף לו. המדרש הוא כמו כל מפרש, רק שהוא יותר סיפורי ולכן נקלט בקלות.
במאמר שלי טענתי שאם חור עשה מעשה טוב היה ראוי שהדברים יופיעו בכתובים. בנוסף הראיתי שלא ייתכן שכלב בן ה-40 היה אביו של אחד הזקנים, וכמובן גם לא סבא רבה (!) של בצלאל. גם מרים איננה אמו של זקן. כלב אביו של חור היה כלב בן חצרון, שהיה מיורדי מצרים.
הפסוק בתהילים אינו עוסק בפשרה אלא במי שמברך אדם רשע, איש בצע.
ענין נוסף הוא שלפי הפשט הציווי על המשכן ניתן למשה רבינו במהלך 40 הימים הראשונים על ההר, ולכן קדם לחטא העגל, כך שלא ייתכן שבניית המשכן היא כדי לכפר על חטא העגל. המשכן הוא לכתחילה, לא בדיעבד. כך דעת מפרשים רבים (למשל אבן עזרא) והוגי דעות רבים.