טז ג-ז:

(ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה … (ה) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה (ו) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ (ז) וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם וְהֶעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד

רש"י מפרש:

את פר החטאת אשר לו. האמור למעלה (פסוק ג), ולמדך כאן שמשלו הוא בא ולא משל צבור

האם מדובר בדרש או פשט?

כאשר מסתכלים בפסוקים, ובעיקר בפסוק ה' נהייה די ברור שהפר מכספו של אהרן.

אבל ניתן גם לראות זאת בבירור מפסוק ו'. הרי בתורה אין שימוש בתחילית "ש" אלא זו מופיעה בצורה "אשר". אם נמיר את הביטוי "הפר אשר לו" לביטוי בלשון זמנינו נקבל… "הפר שלו".