ברשימת החגים בפרק כג מופיעים כל החגים אך מדוע התיאור של חג הסוכות כפול?

לפרק כותרת חגיגית הפותחת את רשימת "מועדי ה' מקראי קודש". הרשימה מתחילה בפסח ולאחר מכן הנפת העומר המתחיל את ספירת העומר אשר בסיומה מקרא קודש של יום הביכורים. לאחר מכן מגיעים חגי תשרי: יום הזיכרון, יום הכיפורים, חג הסוכות ואפילו שמיני עצרת. הרשימה נסגרת בחגיגיות (פסוק לז): "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ".

אלא שאז מתחיל תיאור מחודש של חג הסוכות כאילו שלא הרגע פגשנו אותו. חג הסוכות הוא בתקופת האסיף. יש ארבעת המינים ויושבים בסוכות. יש סיומת נוספת – וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

על מנת להבין מה הולך כאן אנו צריכים את ההקשר. אנחנו באמצע המסע במדבר. בדיוק הקמנו את המשכן. הפרק שלנו כולל הוראות לגבי ימי החג בהם שובתים ממלאכה ומקריבים קרבנות מיוחדים במשכן. אבל לא כדאי עדיין לחפש את ארבעת המינים. גם לא סכך לבניית סוכות. את הפריטים הירוקים האלה נמצא רק כאשר ניכנס לארץ. אותו דבר לגבי קצירת העומר ולחם הביכורים. הציוויים האלו אינם חלים כעת אלא רק החל מהכניסה לארץ.

האם ההסבר המעניין שלי מופיע בפסוקים? ודאי!

בפתיחת נושא ספירת העומר (פסוק ט) יש מיעוט ברור: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ". במדבר לא ניתן לקצור – ולכן גם לא להניף ולא להתחיל לספור כך שגם את חג הביכורים לא חוגגים במדבר. אך החל מפסוק כג יש פתיחה מחודשת ואין סיבה לא לחגוג את חגי תשרי במדבר. בתיאור של חג הסוכות מופיע רק איסור מלאכה ואת העובדה שיש לו קרבנות מיוחדים. כאן מגיעה הסיומת הראשונה והיא מתמקדת בקביעת ימי השבתון וסדר הקרבנות:

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה' עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ (פסוק לז)

שימו לב לפתיחת המשך תיאור חג הסוכות שממקד אותנו מהר מאוד בזמן שיהיה לאחר שניכנס לארץ:

אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים (פסוק לט)

רק כאן מגיע תיאור ארבעת המינים, החיוב לבנות סוכה ואפילו שזה זכר לסוכות של יציאת מצרים – כלומר החיוב הוא לדור הבא. אגב – יותר הגיוני שלא מדובר בישיבה בסוכות במשך 40 שנה, אלא שמדובר בתחנה הראשונה ביציאת מצרים שנקראה "סוכות". כך יותר קל להסביר את הפסוק כאן "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (פסוק מג), המתייחס לאירוע קצר של יציאת מצרים ולא לפעולה מתמשכת של ישיבה במדבר.

בנוסף ניתן לראות שהביטוי "חוקת עולם לדורותיכם" מופיע לגבי קרבן העומר, חג הביכורים והתיאור השני של חג הסוכות. הביטוי "חוקת עולם לדורותיכם" מופיע כאשר מתארים את ההוצאה לפועל הראשונה של פעולה, ולא כאשר מדברים באופן כללי על צווי.

הערה: הביטוי "חוקת עולם לדורותיכם" מופיע אצלנו גם לגבי יום הכיפורים, והוא מקשר אותנו לתיאור המלא של היום המיוחד הזה בפרשת אחרי מות שם הביטוי "חוקת עולם" הופיע 3 פעמים תוך 6 פסוקים (ט"ז כט-לד). ראה מאמר "למה אחרי מות?"