נעשה ונשמע

בקריאה זהירה, בני ישראל אמרו את האמירה המפורסמת הזאת לאחר ששמעו מפי משה את המשפטים, תוכן הברית:

"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (כד ז)

אני חושב שגם חז״ל שמו לב לכך, אלא שהדגש שלהם הוא שסדר המילים היה צריך להיות נשמע ונעשה – שהרי קודם צריך לשמוע ורק אז ניתן לעשות.

אבל לאחר הבנתנו שהם כבר שמעו את דברי הברית, הביטוי ׳נשמע׳ איננו מתייחס לשמיעת המצוות אלא לשמיעה בקול ה׳, פועל שמופיע פעמים רבות בתורה במובן זה. להלן דוגמאות:

״שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ״ (דברים יב כח).

״וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹקֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת־מִצְוֺתָו וְאֶת־חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם״ (דברים כז י)

היה מעניין? אפשר לקבל דבר תורה שבועי בוואטסאפ! פרטים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *