מספר מפרשים דנים בשאלה מדוע יתרו לא נשאר לחוות את מעמד הר סיני. ההכנות למעמד החלו מייד כאשר הגיעו אל ההר והרי כתוב שיתרו הגיע כאשר בני ישראל חנו למרגלות הר סיני:

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל משֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹקִים (יח ה)

סתירה לכך ניתן לראות בתחילת הפרק הבא שם מתוארים מספר מסעות ורק בסופם ההגעה אל הר סיני:

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר (יט א-ב)

קשה להסביר שיתרו הגיע בזמן הלחוץ כאשר אך הגיעו בני ישראל אל הר סיני. בתקופה זו היה משה עסוק בעלייה וירידה מן ההר לצורך העברת מסרים בין ה' לבין העם, וכן בתכנון והכנות לקראת המעמד הגדול. בנוסף, משה צריך לעלות אל ההר שכן עוד לא היה לו מקום מפגש עם ה' בתוך המחנה – "אהל מועד" ולעומת זאת אנו רואים שיתרו מקריב עולה וזבחים וכולם אוכלים לחם "לפני האלוקים" (יח יב).

אבן עזרא (יח א) מסביר שיתרו בכלל הגיע לאחר הקמת המשכן. הבעיה היא שהר סיני נמצא די קרוב למקום מושבם של המדיינים (רמב״ן מביא טיעון זה) – שהרי משה הגיע לשם בעבר עם צאן יתרו – ולכן לא ניתן לאחר את בואו של יתרו יותר מדי. כמו כן, אם יתרו הגיע בזמן כל כך מאוחר, הרי שניתן לספר על כך בספר במדבר באחת הפרשות הראשונות מבלי לפגוע ברצף הסיפורי.

רמב״ן מסביר שכבר בגמרא יש מחלוקת מתי הגיע יתרו (בבלי זבחים קט״ז). משה אומר ליתרו שהוא שופט את העם לפי תורות ה׳ וזה יותר הגיוני לאחר מתן תורה שם קיבלו את כל פרשת משפטים.

"וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרשׁ אֱלֹקִים. כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" (יח טו-טז)

בנוסף, בספר דברים מתאר משה את הרחבת מספר השופטים לאחר מתן תורה ולא לפניו. רמב״ן מנסה תחילה לומר שיתרו הגיע שנה לאחר מכן, לקראת עזיבתם את הר סיני. גם כאן נשאל מדוע התעכב יתרו, ומדוע הוקדם הסיפור בשנה שלמה. לבסוף מעדיף רמב״ן למקם את ביקור יתרו במקומו לפי הפסוקים. הוא מתאמץ באריכות לתרץ את הקשיים בכך שיתרו הגיע כאשר היו בני ישראל במדבר כמה ימים לפני הר סיני. הרבה פעמים אני מחדש לאנשים שהפרשן שמתעקש להיצמד לפשט הוא רמב״ן ולא רש״י.

לדעתי חייבים לומר שסיפור ביקורו של יתרו מופיע לפנינו לפני מועד התרחשותו. התורה לפעמים מספרת דברים שלא לפי סדר התרחשותם על מנת לא להפריע לרצף. לדוגמה, תרח מת כאשר היה יצחק בן 35, אבל סיפור מותו מצורף לסיפור תולדות משפחתו כאשר אברהם עוזב אותם בדרכו אל ארץ כנען.

הזמן המתאים ביותר להגעתו של יתרו (על פי בני אלקיים) הוא בתוך 40 הימים שלאחר חטא העגל. בימים המדוברים לא היה משה על ההר, אך הוא העביר את אהלו אל מחוץ למחנה וקרא לו "אהל מועד".

ניתן למצוא רמזים בכתובים התומכים במסקנה זו:

אצלנו כתוב: "וַיֵּצֵא משֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה" (יח ז)

מייד לאחר חטא העגל, בפרשת 'כי תשא': (לג ז-י)

וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה. וְהָיָה כְּבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם משֶׁה.

בפסוקים אלה:

1. המילה אוהל על הטיותיה מופיעה 8 פעמים. שניים מתוכם – איזכור כפול של המילה "הָאֹהֱלָה", מילה שאינה מופיעה עוד בספר שמות (מלבד השלשה שראינו), ורק בעוד שלושה מקומות בכל התורה.
2. מוזכר שכל המבקש לשמוע את דבר ה' מגיע אל האוהל הזה.
3. עמוד הענן אומר שזה לפני ה', כפי שמופיע גם: "…קִרְבוּ לִפְנֵי ה' כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם … וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן" (טז ט-י)

אם עיתוי הגעתו של יתרו היה בזמן כל כך רגיש, לאחר חטא העגל – ולפני הכפרה עליו – ברור שלא ניתן לכתבו במקומו מבלי להפריע לרצף. משה, אהרן והזקנים נזהרו מאד לספר רק את הדברים הטובים ליתרו, תוך דילוג על תלונות בני ישראל ועל חטא העגל – ומכאן נלמד גם אנו לא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה ובכך להרבות בקידוש ה' ולהימנע מחילול ה'.

סיפורו של יתרו נכתב לפני מעמד הר סיני ולא מאוחר יותר, אולי גם כדי להסתיר שמשפחתו של משה רבינו לא נכחה במעמד המכונן.

בנוסף, פרשיית "וַיָּבֹא יִתְרוֹ" (יח ה) נסמכה ל-"וַיָּבֹא עֲמָלֵק" (יז ח) – אולי כדי להראות שיש מאומות העולם שיתנגדו לעם ישראל – ויש שיעריכו את העם ויהללו את ה'. אפשר גם להרחיב את הסמיכות וללמוד שגם עמלק, כמו יתרו, שמע על יציאת מצרים, לקח את אנשיו – אך בא להלחם בישראל.

שיעור נוסף שניתן ללמוד הוא כפי שמביאים מספר מפרשים ובראשם אור החיים – שיש חכמה גם בגוים, ואילו עם ישראל לא נבחר בגלל שהיתה בו חכמה מיוחדת, אלא רק בשל המוסר והחינוך שירשו מאבות האומה. דרך ארץ קדמה לתורה.

לבסוף, במאמר נפרד לפרשת יתרו אני מראה את הקשר בין התנהגותו של יתרו לבין התוכן של עשרת הדיברות, כך שסיפורו של יתרו עוזר להבין מדוע נבחרו דוקא עשרת הדיברות האלה להופיע במעמד הר סיני.

למדנו חמישה מסרים שונים משילוב סיפורו של יתרו לפני מעמד הר סיני ולא במקומו.