המילה סלה מופיעה פעמים רבות במקרא, בעיקר בספר תהלים, וקולמוסים רבים נשתברו בנסיון להבין את משמעותה.

יש השערה שמדובר בהוראה מוזיקלית של עצירה שיכולה להופיע במזמור, בדומה לביטוי "הללו יה". אבל כולנו מבינים את משמעות הביטוי "הללו יה" אבל לא את משמעות הביטוי "סלה".

הנה דוגמה מחבקוק:

אֱלוֹקַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג ג)

המילה כאן ממש נראית כמו אתנחתא באמצע הפסוק. על מנת להתחקות אחר משמעות הביטוי אולי נחפש הטיות נוספות שלו.

סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה (משלי ד ח)

שִׁירוּ לֵאלֹקִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּקָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו (תהלים סח ה)

(ערבות = עננים. ערבה היא גיגית בלשון חז״ל. בקעה רחבה נקראת ערבה בגלל צורתה. לקראת שקיעה השמש מציצה מבין העננים ולכן הזמן הזה נקרא בין הערביים)

מהפסוקים לעיל נראה שעניין סולו – להדר ולכבד. ואז סלה הוא כמו תהלה או הוד. אם נחזור לפסוק מחבקוק אולי רואים הקבלה מסודרת ולא סימן אתנחתא?

אבל הרבה פעמים אפשר להחליף את המילה "סלה" במילה "לעד". הדוגמה הברורה ביותר:

אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה (תהלים סא ה)

דוגמאות נוספות מתהלים:

לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה (ג ט)

רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה (ד ה)

מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה (כד י)

בֵּאלֹקִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה (מד ט)

בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת עָם שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה (סב ט)

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה (פד ה)

עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה (פט ה)

כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה (פט לח)

מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה (פט מט)

אבל יש גם דוגמה בעייתית בספר תהלים שם מדובר על הופעת ה׳ בהר סיני, אולי לאחר צעדה אינסופית במדבר:

אלֹקִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ, בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה (סח ח)

אני חושב שהמשמעות הבסיסית של המילה ״סלה״ איננה כמו ״לעד״ ואפשר למצוא דוגמאות רבות בהן גם הביטוי ״הללו יה״ מופיע יחד עם ״לעולם״ או ״לדור ודור״. לסיכום, הביטוי ״סלה״ דומה באופן מפתיע לביטוי ״הללו יה״: שניהם מופיעים כעצירה או סיומת לפסוק, ושניהם במובן של שבח לה׳.