כולנו מכירים את המדרש אותו מביא רש״י בתחילת הפרשה:

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (כג א): בת מאה כבת עשרים לחטא, בת עשרים כבת שבע ליופי (בראשית רבה נח א).

אבל בפרשתנו עוד שני אנשים נפטרים עם תאור די דומה:

וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים (כה ז)

וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים (כה יז)

אצל אברהם מפרש רש״י באופן דומה לשרה – בן מאה כבן שבעים ובן שבעים כבן חמש בלא חטא. בפסוק אצל ישמעאל, אשר העניק את הכותרת למאמר זה, משום מה אין הסבר אצל רש״י מדוע מופיע שוב הסגנון הזה. מה היה קורה אילו היה אברהם נפטר בגיל עגול? האם היה נדרש ״בן שבעים כתינוק שנולד?״ הנה, זה מה שקרה אצל יצחק:

וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה. וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת (לה כח-כט)

מיותר לציין שגם אצל יצחק לא דורש רש״י את החזרה על המילה ״שנה״.

אני לא הראשון שמקשה קושיות ומקלקל את החגיגה שכן הרמב״ן קדם לי. הרמב״ן מקשה מישמעאל וטוען שרש״י טועה בהבנת המדרש: אין דורשים כאן את החזרה על ״שנה״ או ״שנים״ אלא רק את הביטוי שחוזר בסוף הפסוק – ״שני חיי שרה״.

אני חושב שהחזרה על המילה ״שנה״ היא חלק מהסגנון של התורה בציינה את מותו של אדם חשוב, אשר מותו השפיע על הדור. החזרה מאריכה את התאור, ואנו מרגישים שקשה עלינו הפרידה. ייתכן שבכך מציינת התורה כהבנת חז״ל שישמעאל חזר בתשובה – אך גם ייתכן שכבנו של אברהם, גם ישמעאל היה אדם חשוב.

אנחנו בנוסף לומדים להיות אולי קצת ביקורתיים לגבי פירושים ידועים לפסוקים ולזכור לעיין במפרשים נוספים מלבד רש״י.