לקראת סיום פרשת משפטים, לכל הדעות לפני חטא העגל, ה' אמר כך:
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ. כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו. (כג כ-כג)
עושה רושם שמדובר בהבטחה חיובית. באיזה מלאך מדובר? מדוע לא רואים בהמשך שיש מלאך שמוביל את העם?
לאחר חטא העגל ה' כועס ואומר דברים לכאורה דומים:
וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי … כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ. וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ (לג ב-ד)
במה שונה מלאך זה מהמלאך הקודם שהפעם שליחתו מבטאת ירידת מדרגה שלאחר חטא העגל?
ההסבר השגור בפי רוב האנשים מופיע בפרוש רש"י (לג ג). לאחר חטא העגל ה' מאיים שישלח מלאך במקום להנהיג את העם בעצמו, ודבר זה התבטל לאחר תפילתו של משה. אבל בפרשת משפטים הובטח מראש מלאך? רש"י מתרץ (כג כ) כך:
הנה אנכי שולח מלאך -כאן נתבשרו שעתידין לחטוא, ושכינה אומרת להם (שמות לג ג) כי לא אעלה בקרבך
אני אישית לא משתכנע מדברי רש"י. מדוע להקדים עונש לחטא? מדוע אין משה רבינו מתנגד לעונש זה? בנוסף, בהסבר של רש"י קיימת סתירה שהרי לאחר חטא העגל יש עדיפות למלאך על פני ה' למניעת עונש כליה, ואילו בפרשת משפטים נאמר במפורש שהמלאך "לא ישא לפשעכם".
*
לפי השיטה שלי אין הבדל זהותי בין מלאך לבין ה'. למלאך אין דעת בפני עצמו אלא ה' מפעיל אותו כל הזמן. מלאך מייצג את ה' באופן מלא וההבדל היחיד הוא שמלאך יכול להיות גשמי כמו עמוד ענן, אש בסנה, או דמות של איש רגיל. מלאך הוא אווטאר של ה'. אם למלאך יש דמות גשמית אין צורך בנבואה על מנת לראותו.
כבר בפרשת משפטים קיימת הפרדה בין שתי פעולות: ה' מבטיח שיוביל את העם בדרך לארץ המובטחת, וה' מבטיח שיעזור בכיבוש הארץ. השינוי לאחר חטא העגל הוא שהמלאך יוביל בדרך רק את משה ולא את כלל העם, ושימו לב שהפרדה זו מופיעה במפורש (בהדגשה):
וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ (לב לד)
ביחס לכיבוש הארץ ניתן להבין לשני כוונים האם המלאך יוביל רק את משה או את כל העם:
וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ. וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ… (לג ב-ד)
הוכחה לכך שה' ילווה רק את משה, ששלושה פסוקים לאחר מכן יוצא משה מן המחנה, מתרחק מן העם, ורק שם יכול להופיע עמוד הענן – לצערם של ישראל (רמב"ן על לג ז):
וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה. וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה. וְרָאָה כָל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ. (לג ז-י)
בהמשך אתייחס להופעת המילה 'אוהל' 10 פעמים בקטע האחרון. הדרמה בקטע זה היא שעמוד הענן שהוביל את העם מיציאת מצרים ועד הר סיני – לא יוסיף עוד להוביל את העם. אני חושב שבהחלט רואים כאן שאנו יודעים להעריך דבר רק כאשר הוא נלקח מאיתנו. יוצא אם כן שהמלאך שה' הבטיח מופיע בדמות עמוד הענן, ואכן אנו רואים שלאחר שסלח ה' על חטא העגל מוביל עמוד הענן את העם בכל מסעיו.
אבל עמוד הענן דור ב' הוא משודרג! הנה תאור תפקידו של עמוד הענן לאחר הקמת המשכן:
וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם. וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ. כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם (מ לד-לח)
שימו לב שהענן הממלא את המשכן הוא עמוד הענן שהולך בראש המחנה בזמן המסע:
וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר. כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה. וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ט טו-יז)
ההבנה שה' מוכן להוביל את משה אבל לא את העם עוזרת להבין את הדו-שיח בין משה לה' בסוף פרק לג. משה טוען (פס' יג): אמנם מצאתי חן בעיניך אך גם העם הוא עמך. ה' עונה שהוא ינחה את משה בלבד וזה מספיק. משה עונה שרק אם ה' מוביל את העם – ניכר שהעם מיוחד (נפלא), וה' נענה להפצרותיו (פסוק יז).
עדיין ניתן לשאול מדוע בפרשת משפטים מבטיח ה' עמוד ענן, אם עמוד ענן כבר מוביל אותם מיום צאתם ממצרים?
אז ראשית, אם מדובר בענן משודרג אז ההבטחה בפרשת משפטים היא לא המשך של אותו הדבר. מצד שני, כעת אנו מבינים את עומק העונש על חטא העגל: לא יבנו את אוהל מועד! (אבן עזרא לג ג). אכן אנו רואים שכאשר לקח משה את אהלו אל מחוץ למחנה הוא קרא לאוהל הזה "אוהל מועד". לאחר חטא העגל, אוהל זה יהיה התחליף לאוהל מועד: אוהל פרטי של משה במקום אוהל של כל העם. בנוסך אנו רואים שהציווי על איסוף התרומות לעשיית אוהל מועד התעכב עד לאחר שה' סלח. והנה גם בפסקה זו מופיע 'אוהל' 10 פעמים, שהרי הוא הסיבה האמיתית לדרמה, לא עמוד הענן.
חיפשתי ביחד עם אלקיים (בני) היכן הובטח מלאך בדמות עמוד ענן שיוביל את בני ישראל ביציאת מצרים. מצאנו שאפשר להצביע על הפסוק הבא, שנאמר למשה במעמד הסנה, כהבטחה לליווי צמוד – אבל רק עד להר סיני:
וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה (ג יב)
אפשר למצוא שה' הבטיח למבחר מצומצם של אנשים שהוא יהיה עימם: אברהם (בדברי אבימלך), יצחק, יעקב, משה, יהושע, גדעון ודוד.
כאשר הגיעו בני ישראל להר סיני – עמוד הענן מיציאת מצרים עלה אל ראש ההר ולמעשה סיים את תפקידו:
וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן. וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה (כד טז-יח)
חילקנו בין עמוד הענן שהוביל את העם עד להר סיני – לבין הענן המכסה את המשכן והמוביל את העם מכאן והלאה. לפנינו הבנה מחודשת של הפסוקים מפרשת משפטים שהבאתי בראש המאמר. לאחר שהסתיים השלב ראשון של יציאת מצרים בהגעה להר סיני, בפסוקים אלה הכרזה על תחילתו של השלב הבא: ה' מלווה את עם ישראל מהר סיני אל ארץ כנען – ואף שוכן בקרבם.