בספר בראשית אנו יכולים ללמוד, אם נעיין בזהירות, כיצד מנהל ה׳ את העולם.

בפרשתנו רצתה יד ההשגחה שיימכר יוסף כעבד למצרים. יוסף מקבל חלומות שנוטעים בו שאיפות גדולות לעתיד, אבל בטווח הקצר מהווים את הגורם שמביא את שנאתם וקנאתם של אחיו לידי מעשה.

כך, כאשר נראה שיוסף לא מוצא את אחיו מארגנת יד ההשגחה איש פלוני שבמקרה שמע שפניהם של אחיו היה לכוון דותן. בנוסף, כאשר ראובן מתכנן להציל את יוסף, מארגנת יד ההשגחה שיירת סוחרים מדיינים שמגיעים בעיתוי מושלם בזמן שהאחים אוכלים אך לפני שראובן הספיק לחזור אל הבור. יד ההשגחה בולטת בהשפעתה בחלומות שר המשקים וכמובן חלומות פרעה, ולמעשה גם ברעב אזורי שכל מטרתו לסבב ולהוריד את יעקב ומשפחתו למצרים.

האם כך הכרנו את הסיפור לפני שתיארתי אותו באופן כזה?

רבקה קיבלה הודעה מאת ה׳ בדבר שני לאומים שייצאו ממנה. דברים אלו השפיעו על הבנתה את בניה וגרמו לה לעשות מעשה ולהורות ליעקב להתחזות לעשו ולגנוב את ברכתו. האם יעקב היה מגיע לפדן ארם ללא הצורך לברוח מעשו?

גם במקרה זה, לא כולנו התייחסנו כך אל הארועים. אנחנו רגילים לחוות את ארועי חיינו אחד אחרי השני על ציר הזמן, והמח שלנו מייחס מקריות ואקראיות לצורך הבנת הארועים תוך כדי התהוותם. גם כאשר נסתכל על ארועים שקרו בעבר קשה לנו להבין איך ארוע אחד השפיע על ארוע אחר.

אצל ה׳ הדברים אינם כך. ה׳ יודע מראש כיצד ארוע אחד ישפיע על האחר וזהו המפתח להבנת אופן ניהול ה׳ את העולם.

את הפסוקים הבאים כולנו מכירים, אבל אולי לא שמנו לב לסיבתיות ההכרחית המשתמעת מהם ביחס לפעולות של ה׳:

כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה׳. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל. כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו. (ישעיה נה ח-יב)