בסיום הפרשה אנו קוראים כך (יא לא):

וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם

כל המילים בפסוק לעיל מובנות. אבל מדוע כתוב שתרח יצא לארץ כנען אם למעשה הוא עצר באמצע הדרך והתיישב בחרן? בנוסף, הרי מתבקש לכתוב מדוע לא המשיך תרח לפי תוכניתו המקורית, או אולי אם היה הסבר מדוע יצא לכוון כנען מלכתחילה – אולי נוכל גם להבין מדוע עצר בחרן.

קל לחשוב שתרח החליט ללכת לארץ כנען – אך לבסוף התחרט. אבל נדיר מאד שהמקרא מפרט את כוונתו של אדם. המקרא בדרך כלל רק מספר על מעשים. כהוכחה לכך, נשווה בין מסעו של תרח למסעו של אברהם:

…לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן (יא לא)

…לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן … עַד מְקוֹם שְׁכֶם (יב ה-ו)

כמו שאצל אברהם לא היה שינוי בתוכנית, כך גם אצל תרח לא היה שינוי בתוכנית.

נניח שתשמעו על יהודי שחי במצרים והחליט לעלות למדינת ישראל. הוא הגיע עד שארם א-שייח' והתיישב שם.

רוב קוראי המשפט האחרון מבינים שהיהודי שינה מתוכניתו ונשאר בשטח מצרים, אבל אם אגלה לכם שהסיפור קרה כשנתיים לאחר מלחמת ששת הימים, תוכלו להיזכר שכל חצי האי סיני היתה אז חלק ממדינת ישראל, ובסמוך לשארם א-שייח' הוקמה עיירה ישראלית בשם אופירה. היהודי אכן הגיע לישראל.

ההסבר שלי להבנת הפסוקים הוא שבאותה התקופה היתה חרן חלק מארץ כנען. על פי אטלס דעת מקרא (עמ' 44) יש דעות שהארץ שנקראת ארם היתה בעבר צפונית יותר – באזור הרי אררט (ארמניה של היום). רק בימי האבות התרחבה ארם דרומה לאזור חרן, ובימי השופטים התרחבה עוד עד דמשק. בזמן מסעו של תרח עדיין היה האזור של חרן חלק מהאזור שבשליטת צאצאי כנען.

לאור הבנה זו ניתן לקרוא את הפסוק באופן פשוט: וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.

אם נעיין במפה של "הסהר הפורה" ניתן לראות שהסהר מהווה קשת בעלת שתי זרועות, כאשר הזרוע המזרחית היא ארץ הנהרות הפרת והחידקל, ואילו הזרוע המערבית היא ארץ המחולקת בין צאצאי כנען – ארץ כנען. ניתן להתרשם מהדרך הארוכה מהעיר אור עד לחרן, ומכך שחרן קרובה יותר להיות חלק מהזרוע המערבית של הסהר הפורה.

אם נעיין במפה של עמי כנען (לא כולם מופיעים כאן) ניתן לראות שרשימת העמים צאצאי כנען מכסים את כל חבל הארץ שמגיע עד נהר פרת בצפון שם נמצאת העיר חרן. ארץ החתים נמצאת בחלק הצפוני ביותר, והחתי מופיע ברשימת צאצאי כנען שארצם הובטחה לאברהם (טו יח-כא):

בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי.

אולם בהמשך מבטיח ה' לאברהם את "כל ארץ כנען" למרות שלעיל הופיע הכנעני כאחד מעשר עמים שארצם הובטחה לו:

וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים (יז ח)

אני חושב שיש שטח קטן המוגדר כמושבו של הכנעני בתוך השטח הכללי שנקרא בשם "כל ארץ כנען", בדומה לעיר ניו יורק שהיא חלק ממדינת ניו יורק. אולי כך ניתן להסביר שתרח שם פעמיו אל ארץ כנען הגדולה והתיישב בגבולה הצפוני, ואילו אברהם המשיך בתוך ארץ כנען והגיע עד מקום הכנעני.