פעולתו של פינחס תוארה כך (כה ח):
וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ
רק בפרשתנו מגיע הפרוט הבא (כה יד-טו):
וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי. וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא
הפירוט הזה חשוב על מנת להבין מדוע פעולתו של פינחס הצליחה בעצירת המגפה, שהרי זו בדיוק היתה הוראתו של ה' לפני המגפה – "קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל" (כה ד).
פרטים נוספים החשובים למקרה מתבררים רק מאוחר יותר. בפרשת מטות נגלה (לא ח) "וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב", וכן בדברי משה (לא טו-טז): "הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה? הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'". רק אז נבין שכל העניין עם בנות מדיין היה מזימה של בלעם.
נשאר לשאול: מדוע התורה אינה מגלה לנו את כל הפרטים החשובים תוך כדי הסיפור עצמו? התשובה היא שבכך התורה מצליחה להעביר לנו מספר מסרים במקום אחד – וכבר הזכרנו שהתורה היא ספר חינוך ולא ספר היסטוריה.
פינחס פעל מבלי שידע מי הם החוטאים, ואף מבלי שידע שמעשהו יעצור את המגפה. הוא עשה את מעשהו מפני שחשב שזהו הדבר הנכון לעשות. לכן התאור כולל רק את הפרטים שפינחס ידע בזמן המעשה. אנו חווים את הארוע כפי שהוא חווה אותו.
בני ישראל לא ידעו שהם נופלים כאן במזימה זדונית ומתוחכמת. בלי קשר למניעים ולתכנונים, בני ישראל היו צריכים למצוא את הכוחות ולהימנע מלחטוא.
לאחר מכן אנחנו מקבלים פרטים נוספים שנותנים לנו מבט כללי יותר ואנו לומדים מתי קנאות היא דבר חיובי, וכיצד ה' שומר עלינו מפני קללתו של בלעם, אך ה' כבר לא יכול לעזור לנו אם אנחנו לא מתנהגים באחריות. עלינו להישמר מהמבקשים רעתנו שבמקום לתקוף בנשק או אף בקללה – באים בפיתוי תוך התחברות אלינו. על נפילותינו נקבל עונש – וגם המסית יבוא על עונשו.
שיטת לימוד זו שימושית גם על מנת לדון בסתירות בתורה, למשל תאור חדש של פרשת המרגלים שמופיע בספר דברים.
עלינו ללמוד דבר נוסף ביחס לקורות חיינו. היום אין לנו נביא ולכן לא נוכל לקבל את המידע שמשלים את הסיפור. לפנינו רק חציו הראשון, הגלוי, של המעשה. מחדשת התורה שאין אנו זקוקים לדעת את הסודות. הרי גם מבלי לדעת שמדובר במזימה – ידעו בני ישראל שעליהם להימנע מזנות ומעבודה זרה. גם מבלי לדעת שמדובר באנשים חשובים – על פינחס היה לקום ולהרגם. ואם בלעם מנסה לקלל – אז ה' מונע את הדבר. החלוקה הזאת, יחד עם המסר לעתיד, מופיעים במפורש: (דברים כט כח) "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". מכאן גם מסר לחכמים "יודעי דעת עליון" הטוענים שהם יודעים מדוע קורים בימינו דברים רעים – לנהוג בענווה.