כך כתוב בתחילת פרשת ניצבים (כט יג-יד):

וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹקֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם

הפסוק הזה תמיד גרם לי צמרמורת. הנה פרוש מלבי״ם:

…וכל הנשמות העתידות להיות בגופי בנ"י היו במעמד ברית הר חורב ובברית ערבות מואב, וקבלו להיות שומרים התורה…

האם בכלל אפשר לזמן נשמות למעמד ברית? למעשה, הסבר זה מגיע לסתירה פנימית. הרי משה מעיד שבברית נכללים גם מי שאיננו פה. אז אם כל הנשמות פה, מי הוא אשר נכלל בברית אבל אינו פה?

על מנת להימנע מכוונים מפחידים ננסה למצוא הסבר על פי הפשט, ונפתח בשאלה נוספת. בפרשת וילך אנו לומדים על מעמד הקהל (לא י-י״ג):

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים … תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת … הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף … וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹקֵיכֶם

המפרשים מתחבטים בהבנת הביטוי ״ובניהם״ שהרי ההגיון אומר שהטף לא מבינים יותר מידי ובעיקר נמצאים שם כי אי אפשר להשאיר אותם לבד בבית, או רק כדי ״לתת שכר למביאיהם״.

על מנת לתת הסבר, ניזכר תחילה שמעמד הברית המוזכר בפרשת ניצבים מתייחס להקראת ספר הברית, הכולל את רשימת המצוות שהופיע לאורך 4 הפרשות האחרונות, וכן את הברכה והקללה. גם במעמד הקהל קוראים את התכולה הזו, כך שבהחלט ניתן לומר שמעמד הקהל הוא חזרה על הברית, או ליתר דיוק – מעמד של חידוש הברית המתקיים אחת לשבע שנים. דברי משה לגבי מי שאינו פה אכן מתייחס אל הדורות הבאים, והם באמת אינם פה. הברית תכלול אותם בגלל מעמדי הקהל העתידיים ולא בגלל המעמד הנוכחי ולכך כוונת משה בדבריו בתחילת פרשת ניצבים.

נציב ברצף פסוקים מפרשת ניצבים ופסוקים מפרשת וילך (הפרשות קצרות, אלו פסוקים די קרובים) (כט יד-טו, לא יב-יג):

כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹקינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֵת אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם…  הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף … וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹקֵיכֶם…

נעמיד את הדברים זה מול זה:

אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם – כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם …
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם – וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ …

הביטוי ״בניהם״ אינו מתייחס אל הטף שנמצאים במעמד ספציפי אלא לכל הדורות הבאים שאינו נמצא במעמד המקורי מול משה. אותם אלה ״אשר איננו פה עימנו היום״.