פרשנים רבים מצאו את הסתירה שבתוך הביטוי "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" ונאלצו לחלק את הביטוי לשניים. הסבר יפה מצאתי בספר "פשט שאינו פשוט" של ארי אשר גליקשטט: האשה משמשת "קונטרה" לאיש כמו האגודל לאצבעות, כמו שני חלקי המלקחיים. כאשר שני אנשים מרימים ספה אין יתרון אם יעמדו שניהם באותו קצה של הספה אלא הם מרימים בשני קצוות מנוגדים. כך הגישה של האישה שונה משל האיש: הם מקימים ביחד פרויקט מדהים שנקרא משפחה, ניגשים ביחד לביצוע המלאכה – אך כל אחד בגישה שלו ובכוון שלו.
דבר זה בא ללמד שבאופן מכוון האישה שונה מהאיש. זה לא בדיעבד אלא מלכתחילה: לעומת האיש, הייעוד של האישה הוא להביא זווית אחרת, מבט אחר, מאמץ תומך אך מכוון אחר ובאופן כללי כשרונות אחרים ויכולות אחרות. המנסה לטשטש את ההבדלים אינו שונה מן המאלץ תינוק לינוק מאביו.