תתן אמת ליעקב

מהי המשמעות של שינוי שמו של יעקב לישראל, ומדוע אין השם החדש מחליף לגמרי את הישן?

הנביא מיכה אומר (ז כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם". אמת היא מידתו של יעקב כפי שתואר בפרשת תולדות – איש תם. אולם מעיון במחצית השנייה של ספר בראשית המתארת את חיי יעקב אבינו – לא מתקבל רושם זה. יעקב מתנהג בערמה וחלקלקות – וניתן למצוא שגם סבל מכך מידה כנגד מידה.

יעקב קנה את הבכורה מעשו בעיסקה מפוקפקת (האם ניתן "לקנות" בכורה?) ובפרשיית הברכות אומר יצחק בפירוש "בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ" (כז לה). בפרשתנו יעקב בורח ומגיע אל לבן הרמאי. הוא עובד שבע שנים כדי לזכות ברחל ומקבל את לאה. לבן מסביר בתמימות צינית "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (כט כו) והרמז ברור שיעקב קיבל עונש מידה כנגד מידה על גניבת הברכות.

כאשר ראובן מוצא דודאים בשדה מתקיים שכר-מכר בגופו של יעקב: (ל יד)  "וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ". גם כאן הקורא העירני יבחין את הקריצה למעשי יעקב. סיפור זה מאוד דומה למכירת הבכורה בעד נזיד עדשים, וכאן יעקב עצמו "נמכר" בתמורה ל… פרח.

בהמשך יעקב נאלץ להערים על לבן על מנת לצבור הון. התורה מפרטת פירוט רב את ההתחכמויות, המזימות וההשקעה שנאלץ יעקב להשקיע על מנת לזכות במגיע לו – וזאת למרות שלכאורה קיבל במקום עשו את הברכה הגשמית. יעקב נמצא בגלות וכנגד "יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (כז כט) הוא נתון למרמס תחת לבן ובניו.

לבסוף יעקב גם נאלץ לברוח מלבן, שוב תוך הערמה על לבן כפי שמעיד הכתוב (לא כ): "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא". בתוך כך גם רחל גונבת את התרפים ועל כך כנראה מתה.

לבן מעיד "מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב" (לא כו), ואולי שוב, מידה כנגד מידה, דינה נחטפת כשבוית חרב. גם שם מפורש: "וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה" (לד יג).

חייו הקשים של יעקב ממשיכים במאבק עם המלאך, המפגש עם עשו, מעשה ראובן ובלהה (אולי כנגד הפגיעה בכבוד אביו ששיקר כלפיו לקבלת הברכות), מכירת יוסף (שוחטים גדי עיזים כנגד שני גדיי עזים שהכינה רבקה ואת עורותיהם הלבישה על צואריו) וניתוק ממנו למשך 22 שנה. לא פלא שיעקב מסכם את חייו במילים הנוראיות הבאות (מז ט): "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי".

א"ר סימון: בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יִברֵא, ומהם אומרים יִברא, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו". חסד אומר יִברֵא שהוא גומל חסדים – ואמת אומר אל יִברֵא שכולו שקרים. צדק אומר יִברֵא שהוא עושה צדקות – שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה. מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ. הדא הוא דכתיב (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבון העולמים, מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה [=סדר חותם] שלך? [השיב הקב"ה] תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח. (בראשית רבה ח ה)

מהו ההבדל בין האמת של השמים לאמת הארצית? בארץ יש פשרות. האמת צריכה לוותר למידת השלום. כמו כן, על מנת להתמודד עם שקרן יש צורך לשקר. על סמך עדות מוטעית על חידוש הירח – יום הכיפורים יזוז ביום (הסיפור על ר' יהושע ורבן גמליאל, ראש השנה ב ח). האמת נקבעת לפי דעת הרוב אפילו אם יחיד נתמך על ידי בת-קול או נס (תנורו של עכנאי, בבלי בבא מציעא נט:).

לאחר שגנב את הברכות נאלץ יעקב, איש הרוח, לצאת לגלות מן האוהל הנוח ולהתחיל להשקיע בעבודה ארצית. יעקב, כמו האמת, הושלך לארץ. יעקב חשש לגורלו. בחלומו רואה יעקב סולם שמחבר בין השמים לארץ אולי להקל עליו את המעבר. כמו כן, מלאכים עולים ויורדים בו. תכונתם של מלאכים היא שהם לא יכולים להשתנות ולהתפתח מבחינה רוחנית. אם המלאכים יכולים להשתמש בסולם, משמעות הדבר היא שבניגוד להגיון שהשמים מייצגים את הרוחני – השמים והארץ הם באותה דרגה רוחנית. הם שני צדדים של אותו מטבע. כפי שהמטבע אינו נראה אותו דבר משני צידיו, כך גם המציאות לובשת צורה שונה בשמים ובארץ. כאשר האמת נמצאת בארץ היא לפעמים לובשת צורה של שקר.

בחלום הסולם כתוב: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" (כח יג) ולא ברור האם ה' ניצב על הסולם או על יעקב. חוסר הבהירות הזו מלמדת שהחלום הוא משל בו הסולם הוא יעקב. יעקב אף הוא מוצב ארצה וראשו בשמים. המסר של החלום עבור יעקב הוא שאין סתירה בין רוחניות לארציות ולכן אל לו לדאוג. ה' מחדד את המסר ומוסיף שהוא ישמור עליו. בדברי ה' חוזר ונשנה מוטיב הארץ: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ" (כח יג), "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (לעומת כוכבי השמים לאברהם), "וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (כח יד), "וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" (כח טו).

מסעו המייסר של יעקב הוא בגילוי מידת האמת כפי שהיא מתגלמת בארץ. בשביל להגיע לאמת צריך יעקב להשתמש בעורמה, מירמה, תחבולה וגניבה, ממש כפי שסולם חייב לעמוד "עקום" אחרת לא ניתן להשתמש בו. אבל בדיוק כמו שמי שנאלץ להציל דבר חשוב מהאש – נכווה – כך גם יעקב "נכווה" ונושא בתוצאות הבלתי נמנעות של מעשיו.
מעשה אבות סימן לבנים. גם אנחנו פועלים לפי הבנתנו ואנו מוכפשים בין הגוים על חוסר מוסריות כביכול. יעקב, נשותיו ובניו דבקים במה שהם חושבים שהיא דרך האמת. אבל אצל יעקב יש סוף טוב: שינוי שמו של יעקב לישראל מהווה "תעודת היושר" מה' המעידה שאכן בחר בדרך הישרה (רש"ר הירש וכלי יקר על לב כט). שינוי השם מעיד שהברכות ניטלו ביושר מעשו (רש"י), הצאן נלקח ביושר מלבן, ודרכו של יעקב בבירור האמת היא דרך נכונה. השם החדש אינו מחליף את שמו יעקב אלא מצטרף אליו. שהרי אין שינוי השם מעיד שעל יעקב להשתנות ולהתחרט על דרכו חלילה. השם החדש, בדומה לשם אדום שניתן לעשו, מבטא את שם העם, את הפן הכללי – עם ישראל, ארץ ישראל, לעומת הפן המשפחתי – בית יעקב. יעקב הוא סולם בעל שני קצוות: "יעקב" מוצב ארצה, "ישראל" מגיע השמימה.

המסר עבורנו הוא שעלינו להמשיך לדבוק באמת שלנו: דרך שאינה מקובלת על ידי אומות העולם המסונוורים על ידי שקרים ומוסר כפול וקלוקל. דרך המבוססת על המוסר האלוקי שלמדנו במשך 4000 שנה מאז שיעקב בירר את מידת האמת – "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה יב) – עד שזכה להיקרא ישר-אל. ואם מעשה אבות הוא באמת סימן לבנים, אז את תעודת היושר יום אחד עוד נקבל: "וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ … כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו … וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת" (ישעיה מג א, ט)