תהו ובהו

מה פירוש הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" (א ב)? על מנת לענות על כך נקדים ונשאל: הפסוק הראשון של התורה מתאר כבר את בריאת השמים והארץ, אז למה לאחר מכן מתואר התהליך שוב מן ההתחלה? לא ניתן לתרץ שהפסוק הראשון הוא אמירה כללית ולאחר מכן מגיע פירוט שכן בפסוק השני נאמר שהארץ (שנבראה בפסוק הראשון) היתה תוהו ובוהו – ומייד לאחר מכן אלקים אומר "יְהִי אוֹר". שאלה זו קשה במיוחד למי שמנסה לטעון שהביטוי "וַיְהִי אוֹר" מרמז למפץ הגדול – ולנקודה זו אין לי פתרון ואף אינני דוגל בגישה זו.

נוכל לענות על התהייה אם נשים לב שהפועל "לברוא" אינו נפוץ במיוחד בתהליך הבריאה. בפסוק הראשון נברא כל היקום "יש מאין" ולאחר מכן קיימים מספר תהליכים של "הבדלה" ועשיה: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (א ד); "וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" (א ז); "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים" (א י); "לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה … וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ" (א יד,יח); "וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (ב ג). בריאה חדשה נצרכה רק עוד פעמיים: פעם אחת בהופעת בעלי החיים הראשונים, ופעם שנייה בהופעת אדם.

הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" (א ב) מבטא את המצב ההתחלתי של היקום שנברא, לפני פעולות ההבדלה: דברים מעורבבים ומעורבים יחדיו. במצב זה קשה להבחין בדברים. חוסר המובנות והבלבול מתבטאים בתהייה ובהייה ומכאן הביטוי.