קבלת החלטות

האם פעל אברהם בדרך נכונה כאשר ירד למצרים והציג את שרה כאחותו? האם התערבותו של ה' מעידה שפעל כשורה או באה להציל את אברהם מן המצב העגום שהכניס עצמו אליו? זוהי לא רק מחלוקת גדולה בין המפרשים, גם הדעות רחוקות אחת מהשניה: רמב"ן סובר שאברהם ממש חטא ושגלות מצרים היא עונש על כך – ואילו רד"ק סובר שאברהם צלח כאן מבחן בהצלחה וזהו אחד הנסיונות שבהם עמד. רש"ר הירש מעיר שאין לחשוש מלומר שאברהם חטא שכן התורה אינה מתארת את גדולי האומה כ-"בני אלהים" מושלמים אלא אנו אמורים ללמוד ממעשיהם ולשאוף להידמות להם.

באופן כללי לא נוחה לי נטייתם של המפרשים למצוא חטאים אצל גדולי האומה וכן לנבור בחטאיהם כאשר בדרך כלל מתקבלת בסוף רשימה ארוכה של חטאים. במקרה שלנו ה' אינו כועס על אברהם כפי שמופיע לגבי משה: "וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה" (שמות ד יד), או לגבי אהרן ומרים: "וַיִּחַר אַף ה' בָּם" (במדבר יב ט).

בשורה התחתונה, האם אברהם חטא? לדעתי לעולם אין לדעת, וזהו המסר ממעשה זה!

כאשר אני קורא את הסיפור אני מגלה שבניגוד לדרכה בדרך כלל, מפרטת לנו התורה את שיקוליו של אברהם כאשר הציג את שרה כאחותו. אני מסכים עם רש"ר הירש שיש ללמוד ממעשי האבות וכאן אני רוצה ללמוד לא מהחלטותיו של אברהם אלא מאופן קבלת ההחלטות שלו.

גם בחיינו אנו נדרשים לקבל החלטות על סמך הנתונים שלפנינו. אין מישהו שיכול לומר לנו מה היה קורה אילו בחרנו בדרך ההפוכה. ככה הם החיים, וגם גדולי האומה עשו את בחירתם בדיוק כמונו. התורה מביאה את סיפוריהם על מנת שנלמד משיקול דעתם מה היא הדרך הנכונה לקבל החלטות. זאת הסיבה לפירוט שיקוליו של אברהם. שיקוליו של אברהם חושפים בפנינו את הפער העצום בין המוסריות של אברהם לבין התפיסה המוסרית של המצרים, וכן את מודעותו של אברהם לפער זה. השיקולים של אברהם מלמדים אותנו על הסביבה של אברהם ומלמדת אותנו להעריך את יכולתו להתעלות מעל האוירה שבסביבתו ולהביא את המהפכה המחשבתית של אל אחד הדורש ממנו מוסריות, צדקה ומשפט.