מנהר מצרים עד נהר פרת

כולנו גאים להציג את עם ישראל כשריד הסטורי, מאובן מימים עברו. היום נראה שאנחנו לא לבד.

בפרשתנו משה פותח בהקדמה לברית ערבות מואב ועיקר פרשתנו היא רקע היסטורי. משה מסביר שחל איסור על בני ישראל להוריש את בני המשפחה האוהבת, הלא הם עשו, מואב ועמון. על כן בני ישראל אמנם ביקשו לעבור דרך שעיר, אבל משבקשה זו נדחתה ובני עשו הציבו צבא מולנו – נסוגו בני ישראל והלכו מסביב. פסוק ההסבר תפס את תשומת ליבי (ב יב): "וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן ה' לָהֶם". עשו קיבלו את ארצם מאת ה'? מה משמעות השוואה זו בין ירושת ישראל את ארץ כנען לבין ירושת עשו את ארצו?

מספר פסוקים למעלה כתוב כך (ב ה): "כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר". רש"י מסביר שמדובר על ירושת אברהם: "עשר עממין נתתי לו – שבעה לכם וקיני וקניזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר – אחת מהם לעשו והשתים לבני לוט".

בברית בין הבתרים נאמר כך (בראשית טו יח-כא): "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי". בפרשתנו מפורט שהן המואבים והן העמונים כבשו את ארצם מידי הרפאים, כך שגם חלק הירושה הזה ניתן לאחיינים רחוקים (רמב"ן על ב י).

על פי אטלס כרטא הקיני, הקניזי, הקדמוני והרפאים שכנו כולם בעבר הירדן המזרחי. עשו כבש את ארץ החורי שכבשו את ארץ הקניזי. הקיני שכן בדרום הרחוק מעברו השני של ים סוף. בירושת חלק זה זכו המדיינים הדרומיים הנקראים לפעמים קיני על שם מקומם ואני מזכיר שמדין הוא בן של אברהם מקטורה. הלך עוד חלק בירושה.

ארץ בני קדם, מקומו של הקדמוני, השתרעה על פני רצועה מאחורי הקיני הקניזי והרפאים והגיעה צפונה עד לחרן שהרי כאשר יעקב הלך לחרן נאמר (בראשית כט א): "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם" ושם פגש את רחל. חלק זה בירושה חולק עוד על ידי אברהם (בראשית כה ו): "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם". ראינו לקראת סוף ספר במדבר שישראל השמידו את המדיינים הצפוניים ששכנו מזרחית למואב.

בינתיים כבש האמורי את החלק הצפוני של שטח מואב, ועוג מלך הבשן כבש את החלק המערבי של העמונים. ישראל הורישו את האמורי והבשן וכך זכינו בשטח בעבר הירדן המזרחי.

בכל ההבטחות שלאחר ימי אברהם אנו מוצאים רק את העמים השוכנים בעבר הירדן המערבי. רשימת העמים מופיעה 5 פעמים לאורך ספר שמות (ג ח, ג יז, כג כג, לג ב, לד יא). סדר הרשימה משתנה לפעמים, כנראה בהתאם לסדר החשיבות של העמים. רשימה "סופית" מופיעה אצלנו (ז א): "כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ". לגבי כל העמים האלה אנו יודעים ששכנו בעבר הירדן המערבי, חוץ מהגרגשי שכנראה היה עם קטן ואיננו יודעים היכן שכן. כאן המקום לציין שהאמורי שכן גם בעבר הירדן המערבי (יהושע י ה): "וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ".

אם נסתכל על גבולות הארץ כפי שהובטחו בפרשת מסעי נראה שבני ישראל התנחלו רק במחצית הדרומית של השטח הכולל. בספר יהושע (יח ב-ו) אנו רואים שבני ישראל לא כבשו את כל הארץ על פי גבולותיה מפרשת מסעי, ונאלצו לחלקה מחדש על פי גורל:

וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם. הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם וְיָבֹאוּ אֵלָי. וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן. וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵינוּ

בתוך הגבולות המצומצמים האלו נקבעו שלשת ערי המקלט קדש (מצפון לכנרת), שכם וחברון. אנו רואים שיהושע התייחס את הארץ המורחבת כאל הארץ שהובטחה ע"י "ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם" ועדיין אין הכוונה לגבולות שהובטחו לאברהם.

משה כבר קבע בפרשתנו שלש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי. בבקשו לקבוע שלש ערים גם בעבר הירדן המערבי משה מתייחס גם הוא להפרש בין גבולות ארץ ההבטחה לבין הגבולות שבני ישראל יורישו בפועל (יט א-ט):

כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ … וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלשׁ הָאֵלֶּה

כלומר אם בני ישראל לא היו "מִתְרַפִּים" כהגדרת יהושע, יכלו לכבוש גם את השטח הצפוני ואז היה עליהם לקבוע שלש ערי מקלט נוספות.

לסיכום עלינו להבין שגבולות ההבטחה לאברהם "מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" ניתנו לכל זרעו, ולצערינו זה כולל את כל בני הפילגשים. הפרט המאחד את כל בני אברהם הוא ברית המילה – שנקבעה כתנאי לירושת ארצו המורחבת. כיום כל בני הפילגשים נקראים "ערבים", וכל עוד הם מחזיקים במצוות ברית המילה הם זכאים להחזיק בירושתם, מן הנהר ועד הנהר – כולל! מי שלא רואה את התממשות הבטחת ה' לאברהם וחושב כי זה יקרה בימות המשיח – צריך משקפיים.

שליטתם של הערבים בשטח הענק שהובטח לאברהם אבינו, לאחר ששלטו בו לאורך השנים מעצמות אדירות שקמו ונפלו (אשור, פרס, בבל, יוון, רומא, תורכיה, בריטניה) הוא פלא מדהים והתממשות הבטחת ה' לאברהם גם אם אין אנו ששים להבחין בו. גם שרידותם של הערבים לאורך ההיסטוריה היא יוצאת דופן. מי שרוצה לטעון שהערבים התערבבו עם עמים אחרים – שרק יבדוק מי מקיים עד היום את ברית המילה בגיל 13 כפי שקיים זאת אברהם בישמעאל בנו.