מיהו עמלקי?

"מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז טז). עמים רבים קמו לכלותינו הן בגשמיות והן ברוחניות: מה כל כך רע בעמלק? מדוע מרדכי מתגרה בהמן ומסרב להשתחוות בפניו, הרי אין בעיה להשתחוות למלך למשל? מדוע קבע המן את יום השמדת היהודים על ידי גורל, "פור"? מהי חשיבות הפור הזה שממנו אף נגזר השם "פורים"? מדוע מוסתר, ממש במתכוון, שם ה' במגילה באופן שכל צירופי המקרים במגילה נראים כמו אירועים אקראיים? מדוע מתחפשים בפורים? ומדוע באמת לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?

המן ועמלק מייצגים 2 רעיונות:

  1. הכל אקראי. העולם הזה קיים במקרה ואין בו מטרה או תכנון. המן מפיל פור ונותן לגורל האקראי להחליט באיזה יום יושמד העם היהודי.
  2. בתור היצור התבוני בעולם, האדם הוא האל. זהו "הומניזם" לא במובן של אהבת אדם אלא במובן של האלהת האדם. שמו של המן מלשון human. המן דרש שישתחוו לו לא מתוך כבוד אלא בתור אל ולכן מרדכי לא הסכים להשתחוות לו.

משילוב של שני הרעיונות לעיל יוצא שהאדם הוא האדון לעצמו ולעולם, והצלחתו תלויה בתבונתו ובמזלו. עמלק מטיל ספק באמונה וקורא תיגר על מציאותו של ה' בעולם. חשיבותו של עמלק היא בכך שהוא לא אויב של עם ישראל אלא אויב של ה'. גם ה' מכריז מלחמה בחזרה כפי שמופיע במפורש בפסוק שהובא בפתיחה. זוהי מלחמה של ה' ולכן אם ה' מבקש לבצע פעולה נגד עמלק שאול לא יכול לחמול על הצאן כפי שהיה יכול אילו היתה זו מלחמה שלו או של העם אותו הוא ייצג.

המן לא סתם מכריז מלחמה על ה' דרך עמו. לטענת המן עצם הכרזת המלחמה היא בניגוד לרצון האל וכאן כבר טמון נצחונו של האדם. הרי אם האל קובע מה קורה בעולם אז הפניית הבחירה החופשית של האדם כנגד האל סותרת את קיום האל הבורא.

הדרך להתמודד מול המן היא להראות רעיון נגדי לכל אחת מטענותיו:

  1. תופעות שנראות כאילו הן אקראיות הן בעצם פעולות מתוכננות. אופן פעולת האל בעולם היא דוקא דרך מה שנראה כמו אקראיות. לכן מוסתר ה' במגילה והוא העומד מאחורי צירופי המקרים.
  2. הכרזת המלחמה של האדם היא חלק מהתכנון האלוקי. הטוב יגיע בסופו של דבר מתוך הרע שהאדם תיכנן. הטוב לא היה מתאפשר ללא הרע שהאדם, בראייתו הצרה, תיכנן.

כך יוצא שהעץ שהקים המן לתליית מרדכי הוא העץ שעליו נתלה הוא עצמו. השכמתו של המן לבקש לתלות את מרדכי על העץ היתה בתזמון מושלם למצוא את המלך שוקל כיצד ניתן לתגמל את מרדכי על מעשיו הטובים. היום שנועד להשמדת היהודים הוא היום שבו ניתן היתר ליהודים להשמיד את הקמים לפניהם. אילולי תוכניתו של המן, הרי שלא היתה הזדמנות ליהודים להרוג את אויביהם. זוהי ההפתעה של ההיפוך: "בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט א). אילולי השכים המן היה מרדכי מקבל תלוש שי לחנות המזכרות שעל יד שער המלך בלי כל קשר להמן. אילולי אירגן את העץ למרדכי לא היתה תליית המן כל כך מיידית והיתה להמן הזדמנות למצוא מוצא ממצבו.

הנקודה במגילה היא לא רק שהגזירה הרעה בוטלה וניצלנו, אלא שעצם הגזירה היתה בסופו של דבר המקור לטוב, המנוף להעלאת קרנו של העם, "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים" (אסתר ח יז), ומרדכי נעשה משנה למלך. חז"ל גם מוסיפים שבניית בית המקדש השני התעכבה בשל חוסר תקציב, והתקציב החסר הגיע בדמות בית המן שניתן למרדכי.

הרעיון שהגאולה מגיעה בהפתעה ובזכות הרוע מופיע במקומות רבים. כך המלוכה מגיעה בזכות מעשה תמר עם יהודה, מתוך מעשה רות עם בועז (ומתוך מעשה בנות לוט משם הגיעה רות) וכן אימו של שלמה בונה המקדש היא כמובן בת-שבע.

אם נחזור לאקראיות, המגילה כולה נראית כמו צירוף מקרים. המן הגיע אל המלך בדיוק לאחר לילה ארוך ללא שינה בו גילה במקרה שמרדכי לא קיבל תגמול על הצלת המלך. אסתר נבחרה במקרה להיות המלכה מבין כל המועמדות. האם המן ימשיך להאמין שהאקראיות היא באמת אקראית?

גם מלחמת עמלק קשורה למקריות: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כה יח). עמלק לא התכוון להילחם בישראל אלא פשוט יצא לפשיטה כמו שודדי דרכים ונתקל בהם במקרה, "קרי" בלשון התורה. מלחמה ללא כל עילה היא בניגוד מוחלט לתורת ה' לפיה יש להפעיל כוונה ומחשבה לפני כל דיבור ומעשה, אפילו מצווה – קל וחומר יציאה למלחמה. יש משמעות לכל פעולה של האדם, ואפילו להימנעות מפעולה. האדם אחראי למעשיו ולהחלטותיו.

לכאורה, אם יש לה' מלחמה בעמלק למה שלא ישמיד אותם בעצמו? עמלק מטיל ספק באמונה: הכל אקראי ; אין השגחה. בהשמדת עמלק יש צורך להשמיד גם את רעיונותיו. לכן המלחמה בעמלק היא על פי חוקי הטבע, להראות שמה שנראה כמו מקריות הוא בעצם יד ה'. האם ידיו של משה השפיעו על המלחמה? לא ברור. אפשר לטעון שלא – אבל זה נראה קצת צרוף מקרים נדיר מידי שכל פעם שמשה הרים את ידיו – ישראל גברו.

במגילת אסתר צירופי המקרים זועקים שיד נעלמת מכוונת אותם. שם ה' מוסתר במגילה באופן מעט מוגזם – שם ה' אף אינו שגור בפי הדוברים. לדוגמה, מרדכי מזהיר את אסתר שאם לא תפעל, ה' ימצא דרך חלופית להצלת עם ישראל, שהרי לשם כך בדיוק הציב אותה ה' בתפקיד זה. שימו לב להימנעות מלהזכיר את ה': "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (אסתר ו יד). אנו לומדים מן המגילה שאת ה' צריך לפעמים לחפש. הוא פועל מבלי להודיע על כך. ה' מתחפש ולובש דמות של האירוע האקראי, צרוף המקרים שמסדר את כל העניינים. כדי להפנים את הרעיון הזה גם אנחנו מתחפשים בפורים.

חשיבות גדולה יש במגילת אסתר אשר פותחת עידן ארוך של עולם ללא נבואה. המגילה נותנת לנו צידה לדרך ארוכה זו. ה' מסתתר. "עולם" מלשון העלם. האם באמת לא כל יום פורים? האם תצליחו לזהות את ה' מסתתר בתוך אירועי היום-יום?

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *