יום כלות משה

יש מקום לעשות קצת סדר, מבחינת הפשט, בסדר הימים בהקמת המשכן.

ממש בסוף ספר שמות אנו רואים שהמשכן הוקם ונמשח ביום א' בניסן: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן" (מ יז). בפסוקים לפני כן (מתחילת הפרק) ה' ציווה על משה את סדר הפעולות בהקמת המשכן ביום א' בניסן הכולל את התחלת העבודה בכל כלי וכלי ולבסוף הכנת הכהנים. הכנה זו כוללת רחיצתם, הלבשתם ומשיחתם. אולם בביצוע חסרה הכנת הכהנים. לאחר חניכת כל הכלים מגיע ענן המייצג את כבוד ה'. הענן מכסה את אוהל מועד וממלא אותו ומשה אינו יכול להיכנס פנימה. כך מסתיים ספר שמות.

בתחילת ספר ויקרא, כהמשך ישיר, ה' קורא אל משה ומדבר אליו מתוך אוהל מועד. על פי הפשט מדובר באותו היום וקיים רצף בין שני הספרים. עד סוף פרק ז מקבל משה מאת ה' את הלכות הקרבנות. פרק ח' פותח בציווי של ה' להמשיך בסדר הפעולות המיועדות להכין את הכהנים לעבודתם. את פירוט הפעולות קיבל משה בהר סיני (שמות פרק כט) וכעת הגיע הזמן לביצוע. אנחנו עדיין ביום א' בניסן.

כחלק מפעולת הכנתם לעבודה מצווה משה על הכהנים להישאר שבעה ימים בתוך המשכן. פרשת שמיני מתארת את אירועי היום השמיני הוא ח' בניסן (אבן עזרא), בו ירדה אש מן השמים ובו מתו נדב ואביהוא.

ספר במדבר אמנם מתחיל בראש חודש אייר, אולם הוא חוזר לשני אירועים שקרו בחודש ניסן. ארוע אחד מתייחס לפסח שני שהוא בחודש אייר, אולם תחילתו בחודש ניסן אז ציווה ה' את משה שבני ישראל יחגגו את הפסח במועדו (פרק ט). הארוע השני הוא קרבנות הנשיאים, הפותח כך: "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם" (ויקרא ז א). יוצא מכאן שקרבנות הנשיאים התחילו בא' בניסן, וכך למשל קרבנו של נשיא שבט מנשה ביום השמיני היה גם הוא ביום ח' בניסן.