חנוך

"וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹקִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹקִים" (ה כד). הגישה האומרת שחנוך נלקח לפני שיספיק לחטוא היא מדרש שאינו מופיע בפסוק. המסר הנלמד מגישה זו אינו עולה בקנה אחד עם רעיון התשובה ועקרון הבחירה החופשית.

עלתה בי ההבנה שבני האדם הראשונים חיו שנים רבות בחוסר ידיעה ביחס לשאלה האם נגזר על כל בני האדם למות או שמא יחיו לנצח. אדם היה הראשון שנפטר, אולם תלו זאת בכך שחטא בעץ הדעת. הראשון למות לאחריו היה חנוך. חנוך הלך בדרכי ה' וגם נפטר בגיל צעיר יחסית לבני דורו. מותו עשה רושם עז שכן כך הוכרע ספק בן כמעט 1000 שנים. הפסוק מבטא את הרושם העז שעשה מותו.