הינזרות מקדשים

"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה'" (כב ב)

נסו לקרוא פסוק זה כפסוק העומד בפני עצמו ותבינו מדוע נתקשו בו המפרשים. זה נראה כאילו שאסור לכהנים לאכול מבשר הקרבנות. אך קל להבינו אם נתייחס אליו כאל הקדמה או פתיחה לפסוקים הבאים הדנים בטומאת כהנים. כלומר: על הכהנים להישמר מלאכול מהקרבנות כאשר הם טמאים כפי שיפורט להלן. מספר מפרשים הגיעו להסבר זה של הפסוק (רשב"ם, אבי עזר וכדאי לעיין בדבריהם), אך חלקם בדרכים עקיפות או דרך מדרש (למשל רש"י פרוש ראשון).