ואני אקשה את לב פרעה

מפרשים והוגי דעות כתבו רבות לגבי הקשיית לב פרעה הנראית כנוגדת את עקרון חופש הבחירה. ידוע גם פירושם של הראשונים (רמב"ם, רמב"ן ואחרים) שפשעי פרעה היו כל כך עצומים עד שחלק מעונשו היה שלא יוכל לשוב בתשובה.

אני מצטער שאני תמיד מקלקל את המסיבה, אבל פרעה כן חזר בתשובה! באמצע מכת ברד מתחנן פרעה להפסקת הרעמים המפחידים וכך כתוב שם: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" (ט כז)

על פי דברים שכתבתי לפרשת כי תשא הרי שבשלב זה טרם היתה בעולם אפשרות של תשובה. על חטאיו ועל חטאי עמו מגיע כעת עונש לפרעה ולכל האומה המצרית, ואין אפשרות למנוע זאת.

בפרשת בראשית הסברתי שה' וויתר על ידיעתו את העתיד לגבי בני האדם ונתן להם בחירה חופשית אמיתית. גם הסברתי שאין זה סותר את היותו של ה' כל יכול שכן ה' יכול ליטול את המתנה הזאת בכל עת – וזהו בדיוק מה שה' עושה לפרעה.

בפרשת בא אראה את היעדים הרבים שבמכות מצרים. על מנת להוציא לפועל את התוכנית במלואה אכן נוטל ה' מפרעה את יכולת הבחירה החופשית ומתערב בשיקול דעתו. אבל אין כאן מניעה של תשובה, אלא ה' מקשה את לב פרעה כך שלא ייכנע גם אחרי מכות קשות ויאפשר להוציא לפועל את כל התוכנית של ה' עד לסופה המר (מבחינת המצרים כמובן).

הסבר זה עולה מפשטות הפסוקים:

"… וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם" (ד כא)

"… וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ז ג)

"… כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" (י א)

"… לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם … וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ" (יא ט-י)

ואם נחזור למכת ברד, הרי שמיד לאחר שהמכה הופסקה, אכן הקשיית לב פרעה חזרה לפעול: "…וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה" (ט לה)

יש כאן מסר מעניין שמתווסף למסרים הרבים של מכות מצרים. לא די שמפגין ה' את יכולתו בתוך הטבע, מעבר לטבע, כנגד כל אליל וכו' (כל המסרים השונים של מכות מצרים), הרי שבאופן חד פעמי בהיסטוריה מראה ה' ואף מציין במפורש כיצד ה' גם לוקח את גולת הכותרת של הקיום האנושי – את חופש הבחירה עצמו. במילים אחרות, במסגרת הפגנת יכולותיו של ה' בעולם, מדגים ה' גם את עליונותו על הבחירה החופשית של האדם, ובכך מוכיח כי הוא זה שהעניק אותה לנו מלכתחילה.